27.5.26, יא' סיוון התשפ"ו וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃  ב עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת׃  ג וְתָקְע֖וּ

דחף (פרוידיאני ושות') הוא אהבה (כמו שאתםן מביניםות אותה). זה כל מה שהייתי צריך. בייליש קופץ עלי כרגיל. המסע שלו מתחיל מקערת האוכל, עובר להדום

ומאמר מעניין שהוא בעצם הזדמנות לפרשנות פילוסופית מעניינת. על פני השטח מה יש לנו כאן? מחר חתך שבחן קשר בין התמכרות לאוכל לבין חוויות פסיכוטיות

או, איך אפשר להתחיל את המסע שלכן.ם אחרת גם בארוחה הכי נורמלית שלכםן, הכי סלט וחזה עוף ואורז עם שעועית ירוקה שיש – איזה רגש

אז מה בעצם ההבדל הגדול? השיח על אכילה רגשית התחיל בדרך כלל כשיח שמתבסס מאד על התייחסות מאד אמצעית. היינו, יש בעיה, הנה פתרון. מסמר?

נקודה אחת ממש "הטרידה" את מנוחתי סביב הפרשה הזו וסביב העניין הזה של במה אנחנו שולטים, לא שולטים ואיזה בחירות יש לנו בחיים. בראשית כ"ד,

לך לך. ממש קשה לתרגם את הביטוי הזה, אתםן יודעיםות? אבל ממש. זה כאילו, Go, los, gehen, בתרוח, ראח – אלו צורות שונות של לך,

שתי נקודות שונות לגמרי עלו לי במהלך חול המועד לגבי הפרשה הזו והקשר שלה לתזונה והתקיימות בכללי. האחד בכלל קשור לחול המועד עצמו, כלומר, סוכות.

באחת מהשאלות של דפי נחמה לייבוביץ', באזכורים לכמה חוקרים אחרים, נתהווה שפסוק ג' בשירת האזינו (דברים ל"ב) הוא כנראה הפסוק אליו כל השירה הזו מתנקזת.

להלן סקירה ארוכה למדי שכתבתי על כאב, תזונה, תוספי תזונה, השפעה ביולוגית של אוכל על הכאב וגם חפירה רבתי על איך יש קשר בין אוכל

והפעם, על עצמי, אינטימיות, הבטחות ויכולות אלוקיות מעניינות. פרק ז' פס' ג': וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי

בתלמוד, מצויה לנו האגדה הבאה: בכל הקטע הזה בבא בתרא יש לנו כמה וכמה גוזמאות וסיפורים שונים של אותו רב גוזמאי מרתק – רבי בר

וגם, 5 כלים שאף אחד לא מדבר עליהם לאכילה רגשית, סתם עוד חמישה כלים לאכילה רגשית ובקיצור, עוד דברים שיעזרו לא.נשיםות לייצר מערכת יחסים מאוזנת

או, התגשמות הניסיון לחזרה לאובייקט האבוד דרך תזונה בפוסט הזה אני אנסה לעשות בעצם כמה דברים ביחד שיתנו לכםן בעצם כמה אפשרויות הסתכלות על קונספט

"מכל מלמדי השכלתי" אמר דוד המלך במזמור קי"ט. אני מסתכל על בערך כל גישה טיפולית שאני אי פעם נגעתי בה ככזו שיש מצב שלמדתי ממנה

בברכה השלישית והמפורסמת ביותר של בלעם בן בעור, המכשף שתום העין שעובר REVERIE (פס' ד':"מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עיניים") מברך אותנו בברכה המעניינת הבאה:

אני יודע, זה נשמע משונה. בתור דיאטן אני אמור לדעת ולחזור על המנטרה הברורה מאליה שמתייחסת לגוף שלי כמטריאליסטי נטו וככזה שמושפע מדבר אחד בלבד

מפתה כמעט כל פעם שמנסים לעשות איזה ווארט על הפרשה הזו לפתוח במה עניין שמיטה לסיני וגו'. לא, לא הפעם. אני דווקא קופץ פסוק הפעם.

כרגיל, אני ממשיך בשיטה של "פסוק תופס אותי ועולות לי מחשבות מעניינות". והפעם, ויקרא י"ד מ"ז: וְהַשֹּׁכֵ֣ב בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָ֑יו וְהָאֹכֵ֣ל בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָֽיו׃ קצת

והפעם, שתי נקודות שתפסו אותי בתחילת הפרשה וספציפית מרש"י שמקשרות אותנו בכלל לקונספט שהוא יותר מהכל פסיכואנליטי. האחד, זה מימד השבר או אם נרצה הפחד

אכילה רגשית גברית, מחזור גברי ובעיות אחרות היי אחים, מקווה שאתם בטוב. ולא רק ב-"בסדר". כי אני מתחיל לשים לב שחלקנו צריכים לדבר קצת יותר

ככל שהזמן עובר ואני משלב בין כל הדברים שאני לומד ומטפל בהם ודרכם אני מתחיל להבין שיש פרדיגמה מתרחבת לגבי הגישה הכללית שלי בטיפול הזה

בעיקרון, הרעיון הגדול מסביב לצעד 12 הוא שירות. כשאנחנו מגיעים לצעד הזה הרבה מאיתנו כבר עברו את 11 האחרים. אנחנו במקום שמצד אחד יודע כבר

וגם, כמה הסברים לאיך ומה חרדה עובדת בכמה דרכים. אני לא מעוניין לפתוח כאן את הדיון הביולוגי-מכאני לגבי איך חרדה גורמת לאכילה רגשית או פשוט

אכילה היא לגמרי צעד 11. זה נשמע מוזר קצת, וזה נכון לכל התמכרות באשר היא, אבל אני אסביר. הרעיון הגדול בצעד 11 הוא הקשר המודע,

הרעיון הגדול שמאגד את צעד 10 הוא ההבנה שאנחנו בתהליך מתמשך. כלומר, יש שיאמרו, במידה רבה של צדק שאחר לפחות סיבוב אחד של הצעדים אנחנו

את הברור מכל על שני הצעדים הללו כבר כתבו באינספור מקומות. אני חושב שגם מה שאני אכתוב פה הוא קצת ברור מכל, אבל יותר מהכל,

עוד מהשנים הראשונות שהתחלתי להתעניין במקום של החוויה הפילוסופית / ביקורתית של אכילה נזכרתי בדברים שקראתי כצעיר אצל פרויד. עכשיו כשאני לומד פסיכותרפיה בצורה קצת

1. ב-7.10.23, ב06:35 הייתי עוד ספון למיטה. אבל התחילו הפיצוצים בחוץ. יש לי את המזל הגדול לחיות באיזור בארץ שכרגע, לפי שעה, נחשב בטוח מאד.

יש כל כך הרבה דברים שקופצים לי לראש שנשמעים כמו רעיונות נורא מגוחכים אבל למעשה הם שמרו עליי שפוי. שפוי, מאוזן, קצת יותר קשור לעצמי,

למה אני בכל זאת כותב על שניהם כאילו הם אותו אחד? 6 היינו מוכנים לחלוטין שאלוהים יסיר מאיתנו את כל הפגמים האלה באופיינו. 7. ביקשנוהו

אני חושב שהחל מצעד 4 התחילו הצעדים המפחידים באמת, בחוויה שלי. והפחד הזה היה טוב ואיכותי וחשוב. קריטי. אם לא היה פחד זאת אומרת שלא

כמובן שמה שאני הולך לכתוב כאן הוא לא הסבר גמור ומוחלט, אבל כן, הדגמה מאד מעניינת שקרתה אחרי מחקר אחד ספציפי שנתקלתי בו. הכל התחיל

"ערכנו חשבון נפש נוקב וחסר פחד עם עצמנו". אני חושב שזה היה הצעד הארוך ביותר שעשיתי פרקטית. כלומר, היו צעדים שלקחו לי הרבה יותר ברמה

צעד 3. אני חושב שבערך כל מכור.ה שאני יכול לחשוב עליו.ה חוזר לשלב הזה אינסוף פעמים במהלך הדרך. אולי יש כמה שמצליחים קצת יותר. אני

צעד 2. לא, אני לא הולך להפוך את הפוסט הזה לאיזה מסע אינדוקרטינציה משיחיסטי או איזה ניסיון למיסיון כזה או אחר. בטח לא לא-ל המקורי

צעד 1. לא עשיתי לבד את הצעדים ולא הייתי שורד אותם לבד. לא הייתי גם מצליח לעשות אותם בלי ההתחייבות הזו מול חונך. עכשיו, חשוב

אני לא התחלתי ב-OA. אני לא אמצא את עצמי שם. מטופליםות שלי כן.  אני כן יודע מה משותף ביני לבינהם. כולנו ניצלנו, בדרך כזו או

תהליך הכתיבה שלי, נכון להיום, כשאני כותב את פרשת השבוע הוא די פשוט. אני פותח חומש (אינטרנטי, כי נוח יותר להעתיק ולשחק עם זה), מביט

חייב להודות, קשה להמנע מפרשת שבוע שאחד הפסוקים שעניינו אותי כללו רפרנס לשם שלי. מערכת היחסים עם השם שלי (צרי, מבטאים צוֹרי, במלרע, כותבים בלי

לרגל יום הפיצה הבינלאומי, תהיתי עם עצמי על המשמעויות שעומדות מאחורי הסמן הזה – פיצה. לכאורה, מזון לאומי שלא לומר לאומני איטלקי, שפותח לפרסום בעתות

והפעם, בפרשה שהיא מאד "חוקית" ואין בה סיפור-על-פניו, אני בוחר להעלות פואטיקה מעניינת ולהסתכל עליה בכמה זויות ובתקווה לחדד יותר את הקשר כאן לשינויי אורח

והפעם, על הקשר בין מקום, אנשים ושינוי. שלושה פסוקים מפרק י"ח, בוא נתחיל. ** וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל-מֹשֶׁ֑ה אֶ֨ל-הַמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁר-ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם

This time, we shall review two amazing aspects in human interactions: Interaction with the environment, and interactions with other selves. ** Exodus 18:5: "Jethro, Moses’

והפעם, דמותו של אלוקים בתור מטריל. כן כן. מטריל. כיצד רבש"ע יכול ללבוש על עצמו דמות הדומה לא לאיזו תפארת שמלוא כל הארץ כבודו אלא

This time, I would like to suggest that God uses trolling techniques as part of the way to salvation. This particular method is also useful

הפעם, אני רוצה להתמקד באנושיות של האלוקות, או, האלוקות של האנושיות. מערכת היחסים בין הכח העליון, אלוקים, ה', הא-ל – לבין כל יישויות נבחרות שמבצעים

חייב להודות, בפרשה הזו יש יותר מדי דברים לנתח ולחבר. אבל יש שני דברים חשובים שאני רוצה להתעכב בהם בהתייחס לאכילה רגשית, אפילו בלי המון

הפעם אני בוחר לנסות לקשר שני דברים שונים שעולים ממש מתחילת הפרשה שמרתקים אותי לחלוטין – הקשר בין מקום לזהות, זיכרון קולקטיבי וההשפעה המהדהדת הזו