י"ג תמוז 28.6.26 פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת־קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹא־כִלִּ֥יתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי׃ לָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת־בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם׃ וְהָ֤יְתָה

י' בתמוז 25.6.26 דף נ"ו יוצא דופן מבחינתי בגלל כמה סיבות. ראשית, התייחסות שנראית כאמור, מאד, אה, "בשרנית" או שמא, מאד ראשונית, פרימורדיאלית, קמאית וקשה.

ט' בתמוז 24.6.26 ועכשיו, סוגיה הזויה ומרתקת ומבלבלת לגמרי שמשיקה לנו בכלל על ענייני אבר מן החי ולא רק על האם בהמה כשרה או טרפה.