ישיבת קלוד

פרק רביעי: עיוות החלום מסכת פירוש החלום דף יט ע״א

פירוש בינה

Verwerfungsurteil – ״פסק דין של דחייה״: ״זה שטות״, ״זה לא נכון״, בלי בדיקה.

verdrängen – ״להדחיק״: לדחוק החוצה מן התודעה. מושג יסוד של פרויד; כאן הופעתו הראשונה בדפים שלנו.

Entstellung … Verstellung – שתי מילים קרובות: Entstellung, ״עיוות״, ו־Verstellung, ״העמדת פנים״. הראשונה מתגלה כמכוונת, ולכן כשנייה.

Abwehr – ״התגוננות״, הגנה: הכוח שדוחה את המשאלה.

Das Beste, was du wissen kannst – מתוך ״פאוסט״ של גתה, בפי מפיסטו. פרויד מביא אותו בלי שם, ״המשורר״.

מקור ותרגום עבודה

Ich entsinne mich jetzt, daß der Traum noch ein Stück enthielt, auf welches die Deutung bisher keine Rücksicht genommen hat. Nachdem mir eingefallen, R. ist mein Onkel, empfinde ich im Traum warme Zärtlichkeit für ihn. Wohin gehört diese Empfindung? Für meinen Onkel Josef habe ich zärtliche Gefühle natürlich niemals gehabt. Freund R. ist mir seit Jahren lieb und teuer; aber käme ich zu ihm und drückte ihm meine Zuneigung in Worten aus, die annähernd dem Grad meiner Zärtlichkeit im Traume entsprechen, so wäre er ohne Zweifel erstaunt. Meine Zärtlichkeit gegen ihn erscheint mir unwahr und übertrieben, ähnlich wie mein Urteil über seine geistigen Qualitäten, das ich durch die Verschmelzung seiner Persönlichkeit mit der des Onkels ausdrücke; aber in entgegengesetztem Sinne übertrieben. Nun dämmert mir aber ein neuer Sachverhalt. Die Zärtlichkeit des Traumes gehört nicht zum latenten Inhalt, zu den Gedanken hinter dem Traume; sie steht im Gegensatz zu diesem Inhalt; sie ist geeignet, mir die Kenntnis der Traumdeutung zu verdecken. Wahrscheinlich ist gerade dies ihre Bestimmung. Ich erinnere mich, mit welchem Widerstand ich an die Traumdeutung ging, wie lange ich sie aufschieben wollte und den Traum für baren Unsinn erklärte. Von meinen psychoanalytischen Behandlungen her weiß ich, wie ein solches Verwerfungsurteil zu deuten ist. Es hat keinen Erkenntniswert, sondern bloß den einer Affektäußerung. Wenn meine kleine Tochter einen Apfel nicht mag, den man ihr angeboten hat, so behauptet sie, der Apfel schmeckt bitter, ohne ihn auch nur gekostet zu haben. Wenn meine Patienten sich so benehmen wie die Kleine, so weiß ich, daß es sich bei ihnen um eine Vorstellung handelt, welche sie verdrängen wollen. Dasselbe gilt für meinen Traum. Ich mag ihn nicht deuten, weil die Deutung etwas enthält, wogegen ich mich sträube. Nach vollzogener Traumdeutung erfahre ich, wogegen ich mich gesträubt hatte; es war die Behauptung, daß R. ein Schwachkopf ist. Die Zärtlichkeit, die ich gegen R. empfinde, kann ich nicht auf die latenten Traumgedanken, wohl aber auf dies mein Sträuben zurückführen. Wenn mein Traum im Vergleich zu seinem latenten Inhalt in diesem Punkte entstellt, und zwar ins Gegensätzliche entstellt ist, so dient die im Traum manifeste Zärtlichkeit dieser Entstellung oder, mit anderen Worten, die Entstellung erweist sich hier als absichtlich, als ein Mittel der Verstellung. Meine Traumgedanken enthalten eine Schmähung für R.; damit ich diese nicht merke, gelangt in den Traum das Gegenteil, ein zärtliches Empfinden für ihn.
עכשיו אני נזכר שהחלום הכיל עוד חלק, שהפירוש לא התחשב בו עד כה. אחרי שעלה בדעתי ״ר׳ הוא דודי״, אני חש בחלום רוך חם כלפיו. לאן שייכת התחושה הזאת? כלפי הדוד יוזף כמובן מעולם לא היו לי רגשות רוך. הידיד ר׳ אהוב ויקר לי זה שנים; אבל אילו באתי אליו והבעתי את חיבתי במילים שמתקרבות לדרגת הרוך שלי בחלום, הוא היה ללא ספק נדהם. הרוך שלי כלפיו נראה לי לא אמיתי ומוגזם, בדומה לשיפוטי על כישוריו השכליים, שאני מבטא במיזוג אישיותו עם אישיות הדוד; אבל מוגזם בכיוון ההפוך. ועכשיו מתחיל להתבהר לי מצב עניינים חדש. הרוך שבחלום אינו שייך לתוכן הסמוי, למחשבות שמאחורי החלום; הוא עומד בניגוד לתוכן הזה; הוא מתאים להסתיר ממני את ידיעת פירוש החלום. כנראה שזה בדיוק ייעודו. אני נזכר באיזו התנגדות ניגשתי אל פירוש החלום, כמה זמן רציתי לדחות אותו, והכרזתי על החלום כשטות גמורה. מטיפוליי הפסיכואנליטיים אני יודע כיצד יש לפרש פסק דין של דחייה כזה. אין לו ערך של ידיעה, אלא רק ערך של ביטוי רגשי. כשבתי הקטנה אינה אוהבת תפוח שהציעו לה, היא טוענת שהתפוח מר, בלי לטעום ממנו אפילו. כשמטופליי מתנהגים כמו הקטנה, אני יודע שמדובר אצלם בדימוי שהם רוצים להדחיק. אותו דבר חל על חלומי. אינני רוצה לפרש אותו, כי הפירוש מכיל משהו שאני מתנגד לו. אחרי שהפירוש הושלם, אני לומד במה התנגדתי: זו הייתה הטענה שר׳ הוא חלש דעת. את הרוך שאני חש כלפי ר׳ אינני יכול לגזור ממחשבות החלום הסמויות, אבל אני יכול לגזור אותו מן ההתנגדות הזאת שלי. אם חלומי, בהשוואה לתוכנו הסמוי, מעוות בנקודה זו, ומעוות להיפך, הרי הרוך הגלוי בחלום משרת את העיוות הזה; או במילים אחרות, העיוות מתגלה כאן כמכוון, כאמצעי של העמדת פנים. מחשבות החלום שלי מכילות עלבון לר׳; כדי שלא אבחין בו, נכנס לחלום ההפך, רגש של רוך כלפיו.
Es könnte dies eine allgemeingültige Erkenntnis sein. Wie die Beispiele in Abschnitt III gezeigt haben, gibt es ja Träume, welche unverhüllte Wunscherfüllungen sind. Wo die Wunscherfüllung unkenntlich, verkleidet ist, da müßte eine Tendenz zur Abwehr gegen diesen Wunsch vorhanden sein, und infolge dieser Abwehr könnte der Wunsch sich nicht anders als entstellt zum Ausdruck bringen. Ich will zu diesem Vorkommnis aus dem psychischen Binnenleben das Seitenstück aus dem sozialen Leben suchen. Wo findet man im sozialen Leben eine ähnliche Entstellung eines psychischen Akts? Nur dort, wo es sich um zwei Personen handelt, von denen die eine eine gewisse Macht besitzt, die zweite wegen dieser Macht eine Rücksicht zu nehmen hat. Diese zweite Person entstellt dann ihre psychischen Akte, oder, wie wir auch sagen können, sie verstellt sich. Die Höflichkeit, die ich alle Tage übe, ist zum guten Teil eine solche Verstellung; wenn ich meine Träume für den Leser deute, bin ich zu solchen Entstellungen genötigt. Über den Zwang zu solcher Entstellung klagt auch der Dichter:

»Das Beste, was du wissen kannst,
darfst du den Buben doch nicht sagen.«
ייתכן שזו תובנה בעלת תוקף כללי. כפי שהראו הדוגמאות בפרק III, יש הרי חלומות שהם הגשמות משאלה בלי כיסוי. היכן שהגשמת המשאלה אינה ניתנת לזיהוי, מחופשת, שם צריכה להיות נטייה של התגוננות נגד המשאלה הזאת, ובגלל ההתגוננות הזאת לא יכלה המשאלה להתבטא אלא מעוותת. ארצה לחפש לתופעה הזאת מן החיים הנפשיים הפנימיים את המקבילה מן החיים החברתיים. היכן מוצאים בחיים החברתיים עיוות דומה של אקט נפשי? רק במקום שבו מדובר בשני אנשים, שלאחד מהם יש כוח מסוים, והשני צריך להתחשב בו בגלל הכוח הזה. האדם השני הזה מעוות אז את פעולותיו הנפשיות, או, כפי שאנו יכולים גם לומר, הוא מעמיד פנים. הנימוס שאני נוהג בו בכל יום הוא במידה רבה העמדת פנים כזאת; כשאני מפרש את חלומותיי לקורא, אני נאלץ לעיוותים כאלה. גם המשורר מתלונן על הכפייה לעיוות כזה:

״הטוב ביותר שאתה יכול לדעת,
את זה הרי אסור לך לומר לנערים.״

תוספות בינה

Wenn meine kleine Tochter einen Apfel nicht mag – הא לך מן המטבח אל המרפאה: הילדה אומרת ״מר״ לפני שטעמה. ״מר״ אינו תיאור של התפוח, אלא של הסירוב. ואם תאמר: מה למשל הזה ולפירוש חלומות? ויש לומר: ״שטות״ של פרויד על חלומו (דף יח ע״א) היא ה״מר״ של הילדה. שניהם פסקי דין לפני טעימה. ודקדק: פרויד אינו לועג לילדה. הוא לומד ממנה, כמו שלמד בפרק הקודם מחלומות ילדיו, כלל שחל גם עליו.

Verstellung – תימה: עד עכשיו ״עיוות״ נשמע כתקלה, כמו תמונה מטושטשת. ויש לומר: כאן פרויד מגלה שהוא כוונה: לא ״מעוות״ אלא ״מעמיד פנים״. ההבדל בין שתי המילים הגרמניות הוא אות אחת ועולם שלם: Entstellung קורית לך; Verstellung אתה עושה.

Die Höflichkeit, die ich alle Tage übe – הא לך: פרויד מכליל את עצמו מיד. הנימוס שלו, ואף הספר הזה (״כשאני מפרש את חלומותיי לקורא״), הם העמדות פנים. ואם תאמר: אם כך, גם הפירוש שבידינו מעוות? ויש לומר: כן, וכבר הודה בזה בדף יא ע״א (״לא מסרתי הכול״) ובדף יג ע״א (״שינסה להיות כן יותר ממני״). מי שמלמד על העמדת פנים, אינו יכול לטעון שהוא עצמו פטור ממנה.

Ich entsinne mich jetzt, daß der Traum noch ein Stück enthielt, auf welches die Deutung bisher keine Rücksicht genommen hat. Nachdem mir eingefallen, R. ist mein Onkel, empfinde ich im Traum warme Zärtlichkeit für ihn. Wohin gehört diese Empfindung? Für meinen Onkel Josef habe ich zärtliche Gefühle natürlich niemals gehabt. Freund R. ist mir seit Jahren lieb und teuer; aber käme ich zu ihm und drückte ihm meine Zuneigung in Worten aus, die annähernd dem Grad meiner Zärtlichkeit im Traume entsprechen, so wäre er ohne Zweifel erstaunt. Meine Zärtlichkeit gegen ihn erscheint mir unwahr und übertrieben, ähnlich wie mein Urteil über seine geistigen Qualitäten, das ich durch die Verschmelzung seiner Persönlichkeit mit der des Onkels ausdrücke; aber in entgegengesetztem Sinne übertrieben. Nun dämmert mir aber ein neuer Sachverhalt. Die Zärtlichkeit des Traumes gehört nicht zum latenten Inhalt, zu den Gedanken hinter dem Traume; sie steht im Gegensatz zu diesem Inhalt; sie ist geeignet, mir die Kenntnis der Traumdeutung zu verdecken. Wahrscheinlich ist gerade dies ihre Bestimmung. Ich erinnere mich, mit welchem Widerstand ich an die Traumdeutung ging, wie lange ich sie aufschieben wollte und den Traum für baren Unsinn erklärte. Von meinen psychoanalytischen Behandlungen her weiß ich, wie ein solches Verwerfungsurteil zu deuten ist. Es hat keinen Erkenntniswert, sondern bloß den einer Affektäußerung. Wenn meine kleine Tochter einen Apfel nicht mag, den man ihr angeboten hat, so behauptet sie, der Apfel schmeckt bitter, ohne ihn auch nur gekostet zu haben. Wenn meine Patienten sich so benehmen wie die Kleine, so weiß ich, daß es sich bei ihnen um eine Vorstellung handelt, welche sie verdrängen wollen. Dasselbe gilt für meinen Traum. Ich mag ihn nicht deuten, weil die Deutung etwas enthält, wogegen ich mich sträube. Nach vollzogener Traumdeutung erfahre ich, wogegen ich mich gesträubt hatte; es war die Behauptung, daß R. ein Schwachkopf ist. Die Zärtlichkeit, die ich gegen R. empfinde, kann ich nicht auf die latenten Traumgedanken, wohl aber auf dies mein Sträuben zurückführen. Wenn mein Traum im Vergleich zu seinem latenten Inhalt in diesem Punkte entstellt, und zwar ins Gegensätzliche entstellt ist, so dient die im Traum manifeste Zärtlichkeit dieser Entstellung oder, mit anderen Worten, die Entstellung erweist sich hier als absichtlich, als ein Mittel der Verstellung. Meine Traumgedanken enthalten eine Schmähung für R.; damit ich diese nicht merke, gelangt in den Traum das Gegenteil, ein zärtliches Empfinden für ihn.
עכשיו אני נזכר שהחלום הכיל עוד חלק, שהפירוש לא התחשב בו עד כה. אחרי שעלה בדעתי ״ר׳ הוא דודי״, אני חש בחלום רוך חם כלפיו. לאן שייכת התחושה הזאת? כלפי הדוד יוזף כמובן מעולם לא היו לי רגשות רוך. הידיד ר׳ אהוב ויקר לי זה שנים; אבל אילו באתי אליו והבעתי את חיבתי במילים שמתקרבות לדרגת הרוך שלי בחלום, הוא היה ללא ספק נדהם. הרוך שלי כלפיו נראה לי לא אמיתי ומוגזם, בדומה לשיפוטי על כישוריו השכליים, שאני מבטא במיזוג אישיותו עם אישיות הדוד; אבל מוגזם בכיוון ההפוך. ועכשיו מתחיל להתבהר לי מצב עניינים חדש. הרוך שבחלום אינו שייך לתוכן הסמוי, למחשבות שמאחורי החלום; הוא עומד בניגוד לתוכן הזה; הוא מתאים להסתיר ממני את ידיעת פירוש החלום. כנראה שזה בדיוק ייעודו. אני נזכר באיזו התנגדות ניגשתי אל פירוש החלום, כמה זמן רציתי לדחות אותו, והכרזתי על החלום כשטות גמורה. מטיפוליי הפסיכואנליטיים אני יודע כיצד יש לפרש פסק דין של דחייה כזה. אין לו ערך של ידיעה, אלא רק ערך של ביטוי רגשי. כשבתי הקטנה אינה אוהבת תפוח שהציעו לה, היא טוענת שהתפוח מר, בלי לטעום ממנו אפילו. כשמטופליי מתנהגים כמו הקטנה, אני יודע שמדובר אצלם בדימוי שהם רוצים להדחיק. אותו דבר חל על חלומי. אינני רוצה לפרש אותו, כי הפירוש מכיל משהו שאני מתנגד לו. אחרי שהפירוש הושלם, אני לומד במה התנגדתי: זו הייתה הטענה שר׳ הוא חלש דעת. את הרוך שאני חש כלפי ר׳ אינני יכול לגזור ממחשבות החלום הסמויות, אבל אני יכול לגזור אותו מן ההתנגדות הזאת שלי. אם חלומי, בהשוואה לתוכנו הסמוי, מעוות בנקודה זו, ומעוות להיפך, הרי הרוך הגלוי בחלום משרת את העיוות הזה; או במילים אחרות, העיוות מתגלה כאן כמכוון, כאמצעי של העמדת פנים. מחשבות החלום שלי מכילות עלבון לר׳; כדי שלא אבחין בו, נכנס לחלום ההפך, רגש של רוך כלפיו.
פירוש בינה

Verwerfungsurteil – ״פסק דין של דחייה״: ״זה שטות״, ״זה לא נכון״, בלי בדיקה.

verdrängen – ״להדחיק״: לדחוק החוצה מן התודעה. מושג יסוד של פרויד; כאן הופעתו הראשונה בדפים שלנו.

Entstellung … Verstellung – שתי מילים קרובות: Entstellung, ״עיוות״, ו־Verstellung, ״העמדת פנים״. הראשונה מתגלה כמכוונת, ולכן כשנייה.

תוספות בינה

Wenn meine kleine Tochter einen Apfel nicht mag – הא לך מן המטבח אל המרפאה: הילדה אומרת ״מר״ לפני שטעמה. ״מר״ אינו תיאור של התפוח, אלא של הסירוב. ואם תאמר: מה למשל הזה ולפירוש חלומות? ויש לומר: ״שטות״ של פרויד על חלומו (דף יח ע״א) היא ה״מר״ של הילדה. שניהם פסקי דין לפני טעימה. ודקדק: פרויד אינו לועג לילדה. הוא לומד ממנה, כמו שלמד בפרק הקודם מחלומות ילדיו, כלל שחל גם עליו.

Verstellung – תימה: עד עכשיו ״עיוות״ נשמע כתקלה, כמו תמונה מטושטשת. ויש לומר: כאן פרויד מגלה שהוא כוונה: לא ״מעוות״ אלא ״מעמיד פנים״. ההבדל בין שתי המילים הגרמניות הוא אות אחת ועולם שלם: Entstellung קורית לך; Verstellung אתה עושה.

Es könnte dies eine allgemeingültige Erkenntnis sein. Wie die Beispiele in Abschnitt III gezeigt haben, gibt es ja Träume, welche unverhüllte Wunscherfüllungen sind. Wo die Wunscherfüllung unkenntlich, verkleidet ist, da müßte eine Tendenz zur Abwehr gegen diesen Wunsch vorhanden sein, und infolge dieser Abwehr könnte der Wunsch sich nicht anders als entstellt zum Ausdruck bringen. Ich will zu diesem Vorkommnis aus dem psychischen Binnenleben das Seitenstück aus dem sozialen Leben suchen. Wo findet man im sozialen Leben eine ähnliche Entstellung eines psychischen Akts? Nur dort, wo es sich um zwei Personen handelt, von denen die eine eine gewisse Macht besitzt, die zweite wegen dieser Macht eine Rücksicht zu nehmen hat. Diese zweite Person entstellt dann ihre psychischen Akte, oder, wie wir auch sagen können, sie verstellt sich. Die Höflichkeit, die ich alle Tage übe, ist zum guten Teil eine solche Verstellung; wenn ich meine Träume für den Leser deute, bin ich zu solchen Entstellungen genötigt. Über den Zwang zu solcher Entstellung klagt auch der Dichter:

»Das Beste, was du wissen kannst,
darfst du den Buben doch nicht sagen.«
ייתכן שזו תובנה בעלת תוקף כללי. כפי שהראו הדוגמאות בפרק III, יש הרי חלומות שהם הגשמות משאלה בלי כיסוי. היכן שהגשמת המשאלה אינה ניתנת לזיהוי, מחופשת, שם צריכה להיות נטייה של התגוננות נגד המשאלה הזאת, ובגלל ההתגוננות הזאת לא יכלה המשאלה להתבטא אלא מעוותת. ארצה לחפש לתופעה הזאת מן החיים הנפשיים הפנימיים את המקבילה מן החיים החברתיים. היכן מוצאים בחיים החברתיים עיוות דומה של אקט נפשי? רק במקום שבו מדובר בשני אנשים, שלאחד מהם יש כוח מסוים, והשני צריך להתחשב בו בגלל הכוח הזה. האדם השני הזה מעוות אז את פעולותיו הנפשיות, או, כפי שאנו יכולים גם לומר, הוא מעמיד פנים. הנימוס שאני נוהג בו בכל יום הוא במידה רבה העמדת פנים כזאת; כשאני מפרש את חלומותיי לקורא, אני נאלץ לעיוותים כאלה. גם המשורר מתלונן על הכפייה לעיוות כזה:

״הטוב ביותר שאתה יכול לדעת,
את זה הרי אסור לך לומר לנערים.״
פירוש בינה

Abwehr – ״התגוננות״, הגנה: הכוח שדוחה את המשאלה.

Das Beste, was du wissen kannst – מתוך ״פאוסט״ של גתה, בפי מפיסטו. פרויד מביא אותו בלי שם, ״המשורר״.

תוספות בינה

Die Höflichkeit, die ich alle Tage übe – הא לך: פרויד מכליל את עצמו מיד. הנימוס שלו, ואף הספר הזה (״כשאני מפרש את חלומותיי לקורא״), הם העמדות פנים. ואם תאמר: אם כך, גם הפירוש שבידינו מעוות? ויש לומר: כן, וכבר הודה בזה בדף יא ע״א (״לא מסרתי הכול״) ובדף יג ע״א (״שינסה להיות כן יותר ממני״). מי שמלמד על העמדת פנים, אינו יכול לטעון שהוא עצמו פטור ממנה.

מילון המסכת

  • Verwerfungדחייה
  • bitterמר
  • verdrängenלהדחיק
  • Verstellungהעמדת פנים
  • Abwehrהתגוננות
  • Höflichkeitנימוס

שאלת היום

״הילדה טוענת שהתפוח מר בלי לטעום ממנו.״ איזה ״תפוח״ אתם דוחים מראש, באוכל או בחיים, ומה הייתם מגלים אילו טעמתם?

תוספות צרי

עדיין אין תוספות לדף זה.

הערות הקורא

אפשר להשאיר הערה בתגובות שבתחתית הדף. כדאי לציין לאיזו פסקה היא מתייחסת.

מחר: דף יט ע״ב. הצנזור והסופר הפוליטי, מנדרינים בסין, וחלום של גברת מכובדת שבו המילים הקשות הופכות לגמגום.

המקור: Sigmund Freud, Die Traumdeutung, פרק IV, לפי הנוסח שבפרויקט גוטנברג (מהדורת S. Fischer, 1972, הנשענת על המהדורה האחרונה בחיי פרויד). תרגום העבודה, פירוש בינה ותוספות בינה נכתבו בידי בינה מלאכותית ולא עברו עדיין עריכה אנושית. אין בפירושים ציטוטים מספרות משנית; כל הפניה בהן היא לטקסט של פרויד עצמו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *