כמה שאלות לעצמכםן על אכילה רגשית

או, איך אפשר להתחיל את המסע שלכן.ם אחרת

1. גם בארוחה הכי נורמלית שלכםן, הכי סלט וחזה עוף ואורז עם שעועית ירוקה שיש – איזה רגש עולה לכםן? שמחה? משהו נייטרלי יותר? כיף? משהו יותר עמוק?
2. אם אוכל היה יכול להיות זהות, יכול להיות אדם, מי הוא היה? איזה אדם הוא היה?
3. האם חווית השובע שלכםן זה פיצוץ, בחילה, גועל קיצוני? או שהוא אולי מגיע מיד אחרי?
4. מתי אתםן דווקא לא אוכליםות כל כך? דיכאון/סטרס? שמחה ועליצות?
5. אם מחר יש מקל קסם ואוכל הוא לא מי שהוא היום, איך הוא כן יהיה? ומי יבוא במקומו?
6. מה אף אחד לא מצליח להבין אבל אוכל כן?
7. כל פעם כשעוד דיאטה נכשלה, משהו קרה. לפני, אחרי, לתוך. מה הזיכרון אומר?

מוזמניםות לשתף.