חטיפי בריאות – מה הרעיון הגדול?

למה אנחנו אוכלים חטיפים? בקצרה, כי בא לנו. איזה חידוש מרהיב. אמנם, אם נהיה רציניים ומעמיקים, קיימים קשרים למיקום שלנו, לקירבת חטיפים אלינו, למצב-רוח ולהשפעות האכילה הרגשית (לינק לכתבה על האכילה רגשית פה)

נהיה כנים לרגע וקצת יותר קלילים מהרגיל. אכילה מסודרת וארוחות סדירות ומלאות בטיב הארץ ורכיבי התזונה הרצויים זה מאד טוב ויפה, אבל חלק מהאכילה שלנו היא חטיפית. כלומר, אנחנו אוכלים חטיפים מדי פעם – וזה ממש אבל ממש בסדר. לצערי עדיין אנשים מגיעים בתחושת אשמה, שלא לומר שימוש במילה "חטא", כאשר מתייחסים לאכילה מחוץ למה שנניח אמא שלי תחשיב כ-"אוכל באמת, לא שטויות". אבל, חדשות, אמא ושאר הקוראים – גם חטיפים הם אוכל. השאלה היא, כמובן, מה בחטיף.

באופן מפתיע או לא, ב-2016 התפרסמה סקירה חביבה עם המשפט הבא בכותרת שלה: "מה זה חטיף, למה אנחנו אוכלים חטיפים וכיצד נוכל לבחור חטיפים טובים יותר?". ובכן, מה למה וכיצד באמת? 

מה זה חטיף? קצת לא ברור. יש המגדירים את זה לפי התזמון, יש לפי גודל המנה, יש שמגדירים את זה לפי התוכן התזונתי (יותר סוכרי או מעובד) ויש שמשלבים את ההגדרות השונות. כעיקרון, כנראה שהכי נוח להגדיר את זה כשילוב – ארוחה קטנה, לעיתים סוכרית יותר שמתוזמנת בין לבין הארוחות העיקריות הגדולות כתלות בתרבות האכילה ממנה מגיעים.

למה אנחנו אוכלים חטיפים? בקצרה, כי בא לנו. איזה חידוש מרהיב. אמנם, אם נהיה רציניים ומעמיקים, קיימים קשרים למיקום שלנו, לקירבת חטיפים אלינו, למצב-רוח ולהשפעות האכילה הרגשית (לינק לכתבה על האכילה רגשית פה)

כיצד לבחור טוב יותר? משרדי הבריאות השונים בעולם ממליצים המלצות שונות. בעיקר, מדובר על מה שאפשר להניח שברור מאליו: פירות יבשים, יוגורט, אגוזים וזרעים וכמובן פירות. הרעיון הוא, כצפוי, להתרחק מחטיפים אולטרא-מעובדים (הסבר יפה של משרד הבריאות בלינק המצורף) עד כמה שאפשר.

ואיך חטיפים משפיעים עלינו? בצורה מעניינת, המאמר מדגים שדווקא יש מחקרים שבעד שילוב חטיפים בצורה מושכלת. חלק מהמחקרים מצביעים על קשר הפכי למשקל (כלומר, חטיפים דווקא מסייעים לירידה במשקל) וכן יש עדויות על כך שאירועי אכילה מרובים קטנים מקושרים לירדה במשקל – מכאן ההמלצה הידועה ל-6 ארוחות ביום, שהיא כמובן לא המלצה גורפת ולא הכרחית.

הרעיון הגדול מאחורי חטיפים הוא לבדוק אם זה מתאים לנו מבחינת תזמון ורעב (האם הבטן מקרקרת בקטנה?), האם נוח לנו יותר להסתדר עם ארוחות גדולות ומדי פעם לחטוף משהו קטן או כן להכניס משהו קבוע – ולאחר מכן, לבדוק אם מה שאנחנו מנשנשים מתאים לנו תזונתית, כלומר, פחות מזונות עתירי סוכר ושומן ומלח ויותר יוגורטים, פירות, פירות יבשים וכדומה בשילוב עם מעט אגוזים וזרעים. הטיפ הסודי שלי? פירות. מלא פירות. על כך בכתבה הבאה.

וכבונוס, מתכון קטן וטבעוני לכדורי קקאו חלבון.

חצי כוס פתיתי סויה יבשים/2 סקופים של אבקת חלבון, 3/4 כוס קוואקר דק עדיף טחון מעט, חצי כפית נס קפה, כפית גדושה של קקאו טהור, 1 כף חמאת בוטנים ו-1/4 כוס משקה סויה (מתיקות לפי טעם). מערבבים את היבשים בנפרד, מוסיפים את הרטובים עד שמתקבל מרקם בצקי, לשים, יוצרים כדורים ומאחסנים בהקפה.

יכול לעניין אותך...

דבר תורה תזונה – מצורע תשפ"ד

כרגיל, אני ממשיך בשיטה של "פסוק תופס אותי ועולות לי מחשבות מעניינות". והפעם, ויקרא י"ד מ"ז: וְהַשֹּׁכֵ֣ב בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָ֑יו וְהָאֹכֵ֣ל בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָֽיו׃ קצת

קרא עוד »

דבר תורה תזונה – תזריע תשפ"ד

והפעם, שתי נקודות שתפסו אותי בתחילת הפרשה וספציפית מרש"י שמקשרות אותנו בכלל לקונספט שהוא יותר מהכל פסיכואנליטי. האחד, זה מימד השבר או אם נרצה הפחד

קרא עוד »

גברים, בוא נדבר.

אכילה רגשית גברית, מחזור גברי ובעיות אחרות היי אחים, מקווה שאתם בטוב. ולא רק ב-"בסדר". כי אני מתחיל לשים לב שחלקנו צריכים לדבר קצת יותר

קרא עוד »
Open chat
דילוג לתוכן