או, איך אפשר להתחיל את המסע שלכן.ם אחרת
- גם בארוחה הכי נורמלית שלכםן, הכי סלט וחזה עוף ואורז עם שעועית ירוקה שיש – איזה רגש עולה לכםן? שמחה? משהו נייטרלי יותר? כיף? משהו יותר עמוק?
- אם אוכל היה יכול להיות זהות, יכול להיות אדם, מי הוא היה? איזה אדם הוא היה?
- האם חווית השובע שלכםן זה פיצוץ, בחילה, גועל קיצוני? או שהוא אולי מגיע מיד אחרי?
- מתי אתםן דווקא לא אוכליםות כל כך? דיכאון/סטרס? שמחה ועליצות?
- אם מחר יש מקל קסם ואוכל הוא לא מי שהוא היום, איך הוא כן יהיה? ומי יבוא במקומו?
- מה אף אחד לא מצליח להבין אבל אוכל כן?
- כל פעם כשעוד דיאטה נכשלה, משהו קרה. לפני, אחרי, לתוך. מה הזיכרון אומר?
מוזמניםות לשתף.
