ומאמר מעניין שהוא בעצם הזדמנות לפרשנות פילוסופית מעניינת.
על פני השטח מה יש לנו כאן?
מחר חתך שבחן קשר בין התמכרות לאוכל לבין חוויות פסיכוטיות אצל סטודנטים.
עכשיו, איך מודדים שני דברים שהם חוויות? נכון, שאלון, כי אין לך איך להכנס למוח של בנאדם ולהביא משם הדגמה של התמכרות או של פסיכוזה בדיוק (כאילו שכל פסיכוזה זה אותו דבר מוחית) (1).
עכשיו, השאלון של ההתמכרות לאוכל הוא סטנדרטי ודי משמים. השאלון של הפסיכוזה… הוא מעניין. כי אם נכנס אליו יחד נוכל לראות דברים שכמעט כל אדם יוכל להזדהות איתם אם הוא יתעקש. בייחוד מי שהיה בישראל אחרי השביעי.
"האם סביבות מוכרות הפכו להיות פתאום מפחידת ומוזרות עבורך?" (כמעט כל מי שדיברתי איתו מיד אחרי השביעי חווה את זה, פרויד קרא לזה "האל ביתי", unheimlich), "האם שמעת קולות שלא שם?" (שזו תופעת לוואי מוכרת של לא מעט תרופות ובכלל קורה לפעמים שיש משהו שעובר ומוזר ואתה כזה, "הא?", אייגן קרא לזה "הליבה הפסיכוטית") או "האם פעם יצא שחזית את העתיד?" שאני לא יודע כמה אנשים בטוחים שיצא להם בקטע של "ואי ואז חלמתיואמרתי לו בטעות וזה היה נכון!".
או בקיצור, זה תסמינים שנכון שבאופן מסויים וב מנגינה מסויימת יגרמו לפסיכיאטר לאבחן מישהו עם אחד מה- F20-29 מה ICD 10.
אבל במנגינה אחרת זה פשוט…
טראומה?
מצב לחץ?
דמיון פעיל מדי?
תקופה קצת עשירה?
או במילים אחרות, מסקנה פילוסופית מספר אחת: מה שניסו להצביע כאן על חוויות פסיכוטיות דרך שאלון מעניין יכול להחוות בהרבה דרכים. ביקורות הושמעו במקומות אחרים על התוקף והעובדה שחייבים חייבים להשתמש בראיון קליני אח"כ, כאן, מה שמייצר תמונה שונה ממה שהחוקריםות רצו פה אבל עדיין משהו מעניין שצריך לדעתי לחשוב עליו (2).
העניין הנוסף כאן הוא העובדה שניסו להדגים דרך רגרסיה ליניארית אם הבנתי נכון, כמה מודלים אפשריים של מה הוביל למה הוביל למה. האם זו התמכרות לאוכל שהובילה לפסיכוזה או להפך?
The mediation analysis was adjusted over the following variables: other illegal drugs use, personal history of mental illness, age and household crowding index. The results of the mediation analysis showed that psychological distress partially mediated the association between FA and PEs (indirect association: Beta = 5.18; 95% CI 2.92–7.88). Higher FA was significantly associated with higher psychological distress (Beta = 3.63; p < .001; 95% CI 2.31–4.94); higher psychological distress was significantly associated with more PEs (Beta = 1.43; 95% CI 1.10–1.76). Finally, higher FA was directly and significantly associated with more PEs (Beta = 5.11; 95% CI 0.60–9.61) (Table 4).
עכשיו, בעברית מה שהם מנסים לבדוק כאן זה מה היה יותר חזק בתור מה שהוביל למה. כאן הבאתי רק את הפסקה שמתייחסת להשפעה של התמכרות על פסיכוזה. היינו, יותר התמכרות גורמת ליותר פסיכוזה בהמשך.
חמוד, רק עם כל החשיבה הסטטיסטית והכל… איך אפשר להסיק את זה מדגם מחקר של מחקר חתך??? והתשובה הקצרה היא, אה, אי אפשר.
אחלה, אז מה, נתעלם מהתוצאות בנוח?
וול, לא בדיוק, לא הייתי זורק את זה עד הסוף לצד. אני בעד להפגין כאן קצת יותר יצירתיות.
א. הנחת המוצא היא שהתופעות קורות ביחד עם סיבתיות הפוכה אפשרית או אפילו CO OCCURRNCE שבה אף אחד לא באמת גורם למישהו בתור גורם סיבתי.
ב. אם אנחנו רואים את הסטטיסטיקה בינהן קושרת אולי לא צריך להתייחס לזה בדיוק כאל רגרסיה ליניארית שמישהו יכול לנבא מישהו אחר, אלא, סוג של קורלציה. כשיש יותר X אז יש יותר Y, בתלות שונה ומשתנה אבל יכול להיות (סביר) שהיא ארטיפקט
מה כן זה אומר לנו?
שיש מערכת יחסים, ריקוד, בין תסמינים של ליבה פסיכוטית שניתן לייחס להרבה מאד מצבים כולל כאלו שלא יקבלו אבחנת ICD ברורה במיון פסיכיאטרי; לבין תסמינים של התמכרות לאוכל או במילים אחרות חוסר שליטה באוכל.
כאן בדיוק פרשנות דינאמית נכנסת והופכת לרלוונטית.
כי אנחנו רואים כאן תופעות גבול מעניינות, שמעלות שאלה של, "אוקי מה קורה פה ומה גורם למה? ומה יכול להסביר לי למה לבנאדם יהיה תופעה לא ברורה עד הסוף כמו "התמכרות לאוכל" יחד עם תסמינים של פירור חווית מציאות?"
כאן בדיוק,
אייגן (ליבה פסיכוטית),
קליין (תאוות בצע),
ביון (התקפה על החיבורים),
נכנסים.
ומי שבאמת רוצה להתעלל בעצמו, שינסה לקרוא בלי הדרכה את המאמר הזה (מתורגם לעברית) של רבינו הקדוש, הגאון וילפרד רופרכט בן פרדריק (הרורב"פ הקדוש). (3)
- https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC7075720/
- https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5812357/
- https://winnicottisrael.com/wp-content/uploads/2020/10/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9F-1959-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-8-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%94.pdf
