ישיבת קלוד
פירוש בינה
ziffernmäßigen Ausdruck – ״ביטוי מספרי״: סטטיסטיקה. 57.2 אחוזים מעיקים, 28.6 נעימים.
Angstträume – ״חלומות חרדה״. Angst היא חרדה, לא פחד מדבר מסוים.
pavor nocturnus – בלטינית: ״פחד הלילה״, התעוררות של ילד בבהלה.
manifesten und latenten Trauminhalt – ״גלוי״ ו״סמוי״. latent מן הלטינית: ״חבוי, רדום״.
palimpsest – קלף שמחקו ממנו כתב ישן וכתבו עליו חדש, ומתחת עדיין נראים עקבות הישן.
מקור ותרגום עבודה
1 Schon der Neuplatoniker Plotin sagt: »Wenn die Begierde sich regt, dann kommt die Phantasie und präsentiert uns gleichsam das Objekt derselben.« (Du Prel, 1885, 276.)
1 כבר הניאו־אפלטוני פלוטינוס אומר: ״כשהתשוקה מתעוררת, בא הדמיון ומציג לנו כביכול את מושאה.״ (די פרל, 1885, 276.)
Dennoch ist es nicht sehr schwer, sich diesen anscheinend zwingenden Einwänden zu entziehen. Man wolle bloß beachten, daß unsere Lehre nicht auf der Würdigung des manifesten Trauminhalts beruht, sondern sich auf den Gedankeninhalt bezieht, welcher durch die Deutungsarbeit hinter dem Traume erkannt wird. Stellen wir manifesten und latenten Trauminhalt einander gegenüber. Es ist richtig, daß es Träume gibt, deren manifester Inhalt von der peinlichsten Art ist. Aber hat jemand versucht, diese Träume zu deuten, den latenten Gedankeninhalt derselben aufzudecken? Wenn aber nicht, dann treffen uns die beiden Einwände nicht mehr; es bleibt immerhin möglich, daß auch peinliche und Angstträume sich nach der Deutung als Wunscherfüllungen enthüllen1.
1 Es ist ganz unglaublich, mit welcher Hartnäckigkeit sich Leser und Kritiker dieser Erwägung verschließen und die grundlegende Unterscheidung von manifestem und latentem Trauminhalt unbeachtet lassen. – Keine der in der Literatur niedergelegten Äußerungen kommt aber dieser meiner Aufstellung so sehr entgegen wie eine Stelle in J. Sullys Aufsatz: ›The Dream as a Revelation‹ (1893, 364), deren Verdienst dadurch nicht geschmälert werden soll, daß ich sie erst hier anführe: »It would seem, then, after all, that dreams are not the utter nonsense they have been said to be by such authorities as Chaucer, Shakespeare and Milton. The chaotic aggregations of our night-fancy have a significance and communicate new knowledge. Like some letter in cypher, the dream-inscription when scrutinized closely loses its first look of balderdash and takes on the aspect of a serious, intelligible message. Or, to vary the figure slightly, we may say that, like some palimpsest, the dream discloses beneath its worthless surface-characters traces of an old and precious communication.«
ובכל זאת אין קשה מאוד להשתחרר מן הטענות האלה, הנראות מכריעות. רק יש לשים לב שתורתנו אינה נשענת על הערכת תוכן החלום הגלוי, אלא מתייחסת לתוכן המחשבות שמתגלה מאחורי החלום בעבודת הפירוש. נעמיד זה מול זה את תוכן החלום הגלוי ואת הסמוי. נכון שיש חלומות שתוכנם הגלוי מעיק ביותר. אבל האם ניסה מישהו לפרש את החלומות האלה, לחשוף את תוכן המחשבות הסמוי שלהם? ואם לא, שתי הטענות כבר אינן פוגעות בנו; נשאר לכל הפחות אפשרי שגם חלומות מעיקים וחלומות חרדה יתגלו אחרי הפירוש כהגשמות משאלה1.
1 לא ייאמן באיזו עקשנות קוראים ומבקרים נועלים את עצמם מפני השיקול הזה, ומתעלמים מן ההבחנה היסודית בין תוכן החלום הגלוי לסמוי. – אבל שום אמירה שנרשמה בספרות אינה מתקרבת כל כך לקביעתי זו כמו מקום במאמרו של ג׳ סאלי, ״החלום כהתגלות״ (1893, 364), שזכותו אינה נגרעת בכך שאני מביאו רק כאן: ״נראה אפוא, בסופו של דבר, שחלומות אינם השטות הגמורה שאמרו עליהם סמכויות כמו צ׳וסר, שייקספיר ומילטון. לצירופים הכאוטיים של דמיון הלילה שלנו יש משמעות, והם מוסרים ידיעה חדשה. כמו מכתב בצופן, כתובת החלום, כשבוחנים אותה מקרוב, מאבדת את מראה הקשקוש הראשון שלה ולובשת דמות של מסר רציני ומובן. או, אם לשנות מעט את הדימוי, אפשר לומר שכמו פלימפססט, החלום חושף מתחת לאותיות השטח חסרות הערך שלו עקבות של מסר ישן ויקר.״
תוספות בינה
ziffernmäßigen Ausdruck – ואם תאמר: הנה ראיה מן המדע: יותר ממחצית החלומות מעיקים. ויש לומר: הגברות ספרו את החלומות כפי שזכרו אותם, ופרויד יענה בעמוד הבא שאת אלה בדיוק אין לספור. מי שסופר מטבעות לפי צבען, אינו יודע כמה הן שוות. ועוד: הקושיה החזקה ביותר נשמרת לסוף: הילדים. אצלם מצאנו בפרק הקודם משאלות גלויות (דף טו ע״ב), ואצלם גם פחד הלילה.
manifesten und latenten Trauminhalt – הא לך עיקר הספר: שתי מילים, ״גלוי״ ו״סמוי״. כבר בדף יג ע״ב הזכיר פרויד את ״החלום הגלוי״ כשאלה פתוחה; כאן היא נעשית כלי. ואם תאמר: זו בריחה מן הקושיה: כל חלום מפחיד ייאמר עליו ״מתחת יש משאלה״. ויש לומר: פרויד מקבל על עצמו את הנטל: ״זאת יש להוכיח בכל מקרה מחדש בניתוח״ (דף כ ע״א). הוא אינו אומר ״כך הוא״, אלא ״נשאר אפשרי״. ובהערה: הפלימפססט של סאלי הוא משל מדויק יותר מן הקומקום: לא סתירה, אלא שכבות.
1 Schon der Neuplatoniker Plotin sagt: »Wenn die Begierde sich regt, dann kommt die Phantasie und präsentiert uns gleichsam das Objekt derselben.« (Du Prel, 1885, 276.)
1 כבר הניאו־אפלטוני פלוטינוס אומר: ״כשהתשוקה מתעוררת, בא הדמיון ומציג לנו כביכול את מושאה.״ (די פרל, 1885, 276.)
פירוש בינה
ziffernmäßigen Ausdruck – ״ביטוי מספרי״: סטטיסטיקה. 57.2 אחוזים מעיקים, 28.6 נעימים.
Angstträume – ״חלומות חרדה״. Angst היא חרדה, לא פחד מדבר מסוים.
pavor nocturnus – בלטינית: ״פחד הלילה״, התעוררות של ילד בבהלה.
תוספות בינה
ziffernmäßigen Ausdruck – ואם תאמר: הנה ראיה מן המדע: יותר ממחצית החלומות מעיקים. ויש לומר: הגברות ספרו את החלומות כפי שזכרו אותם, ופרויד יענה בעמוד הבא שאת אלה בדיוק אין לספור. מי שסופר מטבעות לפי צבען, אינו יודע כמה הן שוות. ועוד: הקושיה החזקה ביותר נשמרת לסוף: הילדים. אצלם מצאנו בפרק הקודם משאלות גלויות (דף טו ע״ב), ואצלם גם פחד הלילה.
Dennoch ist es nicht sehr schwer, sich diesen anscheinend zwingenden Einwänden zu entziehen. Man wolle bloß beachten, daß unsere Lehre nicht auf der Würdigung des manifesten Trauminhalts beruht, sondern sich auf den Gedankeninhalt bezieht, welcher durch die Deutungsarbeit hinter dem Traume erkannt wird. Stellen wir manifesten und latenten Trauminhalt einander gegenüber. Es ist richtig, daß es Träume gibt, deren manifester Inhalt von der peinlichsten Art ist. Aber hat jemand versucht, diese Träume zu deuten, den latenten Gedankeninhalt derselben aufzudecken? Wenn aber nicht, dann treffen uns die beiden Einwände nicht mehr; es bleibt immerhin möglich, daß auch peinliche und Angstträume sich nach der Deutung als Wunscherfüllungen enthüllen1.
1 Es ist ganz unglaublich, mit welcher Hartnäckigkeit sich Leser und Kritiker dieser Erwägung verschließen und die grundlegende Unterscheidung von manifestem und latentem Trauminhalt unbeachtet lassen. – Keine der in der Literatur niedergelegten Äußerungen kommt aber dieser meiner Aufstellung so sehr entgegen wie eine Stelle in J. Sullys Aufsatz: ›The Dream as a Revelation‹ (1893, 364), deren Verdienst dadurch nicht geschmälert werden soll, daß ich sie erst hier anführe: »It would seem, then, after all, that dreams are not the utter nonsense they have been said to be by such authorities as Chaucer, Shakespeare and Milton. The chaotic aggregations of our night-fancy have a significance and communicate new knowledge. Like some letter in cypher, the dream-inscription when scrutinized closely loses its first look of balderdash and takes on the aspect of a serious, intelligible message. Or, to vary the figure slightly, we may say that, like some palimpsest, the dream discloses beneath its worthless surface-characters traces of an old and precious communication.«
ובכל זאת אין קשה מאוד להשתחרר מן הטענות האלה, הנראות מכריעות. רק יש לשים לב שתורתנו אינה נשענת על הערכת תוכן החלום הגלוי, אלא מתייחסת לתוכן המחשבות שמתגלה מאחורי החלום בעבודת הפירוש. נעמיד זה מול זה את תוכן החלום הגלוי ואת הסמוי. נכון שיש חלומות שתוכנם הגלוי מעיק ביותר. אבל האם ניסה מישהו לפרש את החלומות האלה, לחשוף את תוכן המחשבות הסמוי שלהם? ואם לא, שתי הטענות כבר אינן פוגעות בנו; נשאר לכל הפחות אפשרי שגם חלומות מעיקים וחלומות חרדה יתגלו אחרי הפירוש כהגשמות משאלה1.
1 לא ייאמן באיזו עקשנות קוראים ומבקרים נועלים את עצמם מפני השיקול הזה, ומתעלמים מן ההבחנה היסודית בין תוכן החלום הגלוי לסמוי. – אבל שום אמירה שנרשמה בספרות אינה מתקרבת כל כך לקביעתי זו כמו מקום במאמרו של ג׳ סאלי, ״החלום כהתגלות״ (1893, 364), שזכותו אינה נגרעת בכך שאני מביאו רק כאן: ״נראה אפוא, בסופו של דבר, שחלומות אינם השטות הגמורה שאמרו עליהם סמכויות כמו צ׳וסר, שייקספיר ומילטון. לצירופים הכאוטיים של דמיון הלילה שלנו יש משמעות, והם מוסרים ידיעה חדשה. כמו מכתב בצופן, כתובת החלום, כשבוחנים אותה מקרוב, מאבדת את מראה הקשקוש הראשון שלה ולובשת דמות של מסר רציני ומובן. או, אם לשנות מעט את הדימוי, אפשר לומר שכמו פלימפססט, החלום חושף מתחת לאותיות השטח חסרות הערך שלו עקבות של מסר ישן ויקר.״
פירוש בינה
manifesten und latenten Trauminhalt – ״גלוי״ ו״סמוי״. latent מן הלטינית: ״חבוי, רדום״.
palimpsest – קלף שמחקו ממנו כתב ישן וכתבו עליו חדש, ומתחת עדיין נראים עקבות הישן.
תוספות בינה
manifesten und latenten Trauminhalt – הא לך עיקר הספר: שתי מילים, ״גלוי״ ו״סמוי״. כבר בדף יג ע״ב הזכיר פרויד את ״החלום הגלוי״ כשאלה פתוחה; כאן היא נעשית כלי. ואם תאמר: זו בריחה מן הקושיה: כל חלום מפחיד ייאמר עליו ״מתחת יש משאלה״. ויש לומר: פרויד מקבל על עצמו את הנטל: ״זאת יש להוכיח בכל מקרה מחדש בניתוח״ (דף כ ע״א). הוא אינו אומר ״כך הוא״, אלא ״נשאר אפשרי״. ובהערה: הפלימפססט של סאלי הוא משל מדויק יותר מן הקומקום: לא סתירה, אלא שכבות.
מילון המסכת
- Widerspruchהתנגדות
- Verallgemeinerungהכללה
- Unlustאי הנאה
- Angsttraumחלום חרדה
- latentסמוי
- Hartnäckigkeitעקשנות
שאלת היום
״לנוכח 57.2 אחוזים של חלומות מעיקים״, האם הסטטיסטיקה שלכם דומה? ומה אתם עושים עם חלום רע בבוקר: שוכחים, מספרים, או חוזרים אליו?
תוספות צרי
עדיין אין תוספות לדף זה.
הערות הקורא
אפשר להשאיר הערה בתגובות שבתחתית הדף. כדאי לציין לאיזו פסקה היא מתייחסת.
מחר: דף יז ע״ב. שני אגוזים קל יותר לפצח יחד, וחלום שני של פרויד עצמו מתחיל: מינוי לפרופסור, והענבים שתלויים גבוה מדי.
המקור: Sigmund Freud, Die Traumdeutung, פרק IV, לפי הנוסח שבפרויקט גוטנברג (מהדורת S. Fischer, 1972, הנשענת על המהדורה האחרונה בחיי פרויד). תרגום העבודה, פירוש בינה ותוספות בינה נכתבו בידי בינה מלאכותית ולא עברו עדיין עריכה אנושית. אין בפירושים ציטוטים מספרות משנית; כל הפניה בהן היא לטקסט של פרויד עצמו.