ישיבת קלוד
פירוש בינה
Otto Nordenskjöld – חוקר קוטב שוודי. ״אנטארקטיקה״ הוא ספרו על חורף של משלחת בקרח.
Mungo Park … Trenck … George Back – שלושה סובלים מפורסמים: חוקר אפריקה, אסיר במבצר מגדבורג, וחבר משלחת קוטב. פרויד מביא אותם מספרו של די פרל.
exzellierte – ״הצטיין״, בהדגשה מבודחת: הצטיין בלילות בהליכה לסעודות.
Kukuruz – בלשון אוסטריה: תירס. פרויד עצמו מוסיף בסוגריים: Mais.
Träume sind Schäume – פתגם גרמני בחרוז: ״חלומות הם קצף״, דברים ריקים. החרוז מחזק את הזלזול.
Herophilos – רופא יווני מאלכסנדריה. פרויד מביאו בשם ביכסנשיץ, ומדגיש שאצלו המשאלה היא סוג אחד של חלום, לא מהותו.
מקור ותרגום עבודה
Wir bemerken jetzt, daß wir zu unserer Lehre von dem verborgenen Sinn des Traumes auch auf dem kürzesten Wege gelangt wären, wenn wir nur den Sprachgebrauch befragt hätten. Die Sprachweisheit redet zwar manchmal verächtlich genug vom Traum – man meint, sie wolle der Wissenschaft recht geben, wenn sie urteilt: Träume sind Schäume – aber für den Sprachgebrauch ist der Traum doch vorwiegend der holde Wunscherfüller. »Das hätt’ ich mir in meinen kühnsten Träumen nicht vorgestellt«, ruft entzückt, wer in der Wirklichkeit seine Erwartungen übertroffen findet.
1 Ein ungarisches, von Ferenczi angezogenes Sprichwort behauptet vollständiger, daß »das Schwein von Eicheln, die Gans von Mais träumt«. Ein jüdisches Sprichwort lautet: »Wovon träumt das Huhn? – Von Hirse.« Bernstein und Segel, 1908, 116.
2 Es liegt mir fern zu behaupten, daß noch niemals ein Autor vor mir daran gedacht habe, einen Traum von einem Wunsch abzuleiten. (Vgl. die ersten Sätze des nächsten Abschnittes.) Wer auf solche Andeutungen Wert legt, könnte schon aus dem Altertum den unter dem ersten Ptolemäus lebenden Arzt Herophilos anführen, der nach Büchsenschütz (1868, 33) drei Arten von Träumen unterschied: gottgesandte, natürliche, welche entstehen, indem die Seele sich ein Bild dessen schafft, was ihr zuträglich ist und was eintreten wird, und gemischte, die von selbst durch Annäherung von Bildern entstehen, wenn wir das sehen, was wir wünschen. Aus der Beispielsammlung von Scherner weiß J. Stärcke (1913) einen Traum hervorzuheben, der vom Autor selbst als Wunscherfüllung bezeichnet wird (1861, 239). Scherner sagt: »Den wachen Wunsch der Träumerin erfüllte die Phantasie sofort einfach darum, weil er im Gemüte derselben lebhaft bestand.« Dieser Traum steht unter den »Stimmungsträumen«; in seiner Nähe befinden sich Träume für »männliches und weibliches Liebessehnen« und für »verdrießliche Stimmung«. Es ist, wie man sieht, keine Rede davon, daß Scherner dem Wünschen für den Traum eine andere Bedeutung zuschrieb als irgendeinem sonstigen Seelenzustand des Wachens, geschweige denn, daß er den Wunsch mit dem Wesen des Traumes in Zusammenhang gebracht hätte.
עכשיו אנו מבחינים שהיינו מגיעים לתורתנו על הפשר הנסתר של החלום גם בדרך הקצרה ביותר, אילו רק שאלנו את השימוש בלשון. חוכמת הלשון אמנם מדברת לפעמים על החלום בבוז לא מעט – נדמה שהיא רוצה להצדיק את המדע כשהיא פוסקת: חלומות הם קצף – אבל בשימוש הלשון החלום הוא בכל זאת בעיקר מגשים המשאלות החביב. ״את זה לא תיארתי לעצמי בחלומות הנועזים ביותר שלי״, קורא בהתלהבות מי שמוצא שהמציאות עלתה על ציפיותיו.
1 פתגם הונגרי, שפרנצי מביא, טוען באופן שלם יותר ש״החזיר חולם על בלוטים, והאווז על תירס״. פתגם יהודי אומר: ״על מה חולמת התרנגולת? – על דוחן.״ ברנשטיין וזגל, 1908, 116.
2 רחוק ממני לטעון שאף מחבר לפניי לא חשב מעולם לגזור חלום ממשאלה. (השווה את המשפטים הראשונים של הפרק הבא.) מי שמייחס חשיבות לרמזים כאלה, יכול להביא כבר מן העת העתיקה את הרופא הרופילוס, שחי בימי תלמי הראשון, ושלפי ביכסנשיץ (1868, 33) הבחין בשלושה סוגי חלומות: חלומות ששולחו מן האלים; טבעיים, הנוצרים כשהנפש יוצרת לעצמה תמונה של מה שמועיל לה ושל מה שיקרה; ומעורבים, הנוצרים מאליהם מהתקרבות של תמונות, כשאנו רואים את מה שאנו מבקשים. מתוך אוסף הדוגמאות של שרנר יודע י׳ שטרקה (1913) להבליט חלום שהמחבר עצמו מכנה הגשמת משאלה (1861, 239). שרנר אומר: ״את משאלת הערוּת של החולמת הגשים הדמיון מיד, פשוט משום שהיא הייתה קיימת בחיות בנפשה.״ החלום הזה עומד בין ״חלומות מצב הרוח״; בסמוך לו נמצאים חלומות של ״כמיהת אהבה גברית ונשית״ ושל ״מצב רוח רע״. כפי שרואים, אין מדובר כלל בכך ששרנר ייחס למשאלה משמעות אחרת לחלום מאשר לכל מצב נפשי אחר של הערוּת, ועל אחת כמה וכמה לא שקשר את המשאלה במהות החלום.
תוספות בינה
Mangel an Phantasie – תימה: החוקר מתפלא על ״היעדר הדמיון״ בחלומות הצוות. ויש לומר: לפי הפרק כולו, אין כאן היעדר דמיון אלא ישירות. משאלה שאינה צריכה תחפושת אינה צריכה גם דמיון: רעב חולם ארוחה, צמא חולם מים, גולה חולם דואר שהגיע. ומה שנראה לחוקר כדלות הוא בעיני פרויד ההוכחה הטובה ביותר. ועוד: אפילו חלום הדוור מתנצל, ממש כמו פרויד בחלום אירמה: הוא מסביר באריכות מדוע איחר.
Die ganze Theorie, daß der Traum eine Wunscherfüllung sei, ist in diesen zwei Sätzen enthalten – הא לך כל התורה על רגל אחת: שאלה ותשובה של פתגם עממי, ״על מה חולם האווז? על תירס״. ואם תאמר: אם כך, למה נדרשו שנים עשר דפים על אירמה? ויש לומר: האווז חולם על תירס כי אין לו מה להסתיר. פרויד חלם על זריקה ועל מטופלת כי היה לו. ההבדל בין האווז לחולם המבוגר הוא בדיוק הנושא של הפרק הבא. ובהערה: פרויד מודה שאינו הראשון שקשר חלום ומשאלה, ומבחין: אצל קודמיו המשאלה היא סוג אחד של חלום; אצלו היא מהות החלום.
Träume sind Schäume – קשה: השפה אומרת ״חלומות הם קצף״, ואותה שפה אומרת ״לא תיארתי לעצמי בחלומות הנועזים ביותר״. איך יתיישבו? ויש לומר: כמו הילדה בדף טו ע״ב, השפה מחלקת את החלום לשניים: את מה שמבייש היא מכנה שטות, ואת מה שנעים היא מכנה משאלה. וחתימת הפרק: אם כל חלום הוא משאלה, מדוע כה רבים מן החלומות נראים קצף, ואף פחד? בזה ייפתח הפרק הבא.
פירוש בינה
Otto Nordenskjöld – חוקר קוטב שוודי. ״אנטארקטיקה״ הוא ספרו על חורף של משלחת בקרח.
Mungo Park … Trenck … George Back – שלושה סובלים מפורסמים: חוקר אפריקה, אסיר במבצר מגדבורג, וחבר משלחת קוטב. פרויד מביא אותם מספרו של די פרל.
exzellierte – ״הצטיין״, בהדגשה מבודחת: הצטיין בלילות בהליכה לסעודות.
תוספות בינה
Mangel an Phantasie – תימה: החוקר מתפלא על ״היעדר הדמיון״ בחלומות הצוות. ויש לומר: לפי הפרק כולו, אין כאן היעדר דמיון אלא ישירות. משאלה שאינה צריכה תחפושת אינה צריכה גם דמיון: רעב חולם ארוחה, צמא חולם מים, גולה חולם דואר שהגיע. ומה שנראה לחוקר כדלות הוא בעיני פרויד ההוכחה הטובה ביותר. ועוד: אפילו חלום הדוור מתנצל, ממש כמו פרויד בחלום אירמה: הוא מסביר באריכות מדוע איחר.
Wir bemerken jetzt, daß wir zu unserer Lehre von dem verborgenen Sinn des Traumes auch auf dem kürzesten Wege gelangt wären, wenn wir nur den Sprachgebrauch befragt hätten. Die Sprachweisheit redet zwar manchmal verächtlich genug vom Traum – man meint, sie wolle der Wissenschaft recht geben, wenn sie urteilt: Träume sind Schäume – aber für den Sprachgebrauch ist der Traum doch vorwiegend der holde Wunscherfüller. »Das hätt’ ich mir in meinen kühnsten Träumen nicht vorgestellt«, ruft entzückt, wer in der Wirklichkeit seine Erwartungen übertroffen findet.
1 Ein ungarisches, von Ferenczi angezogenes Sprichwort behauptet vollständiger, daß »das Schwein von Eicheln, die Gans von Mais träumt«. Ein jüdisches Sprichwort lautet: »Wovon träumt das Huhn? – Von Hirse.« Bernstein und Segel, 1908, 116.
2 Es liegt mir fern zu behaupten, daß noch niemals ein Autor vor mir daran gedacht habe, einen Traum von einem Wunsch abzuleiten. (Vgl. die ersten Sätze des nächsten Abschnittes.) Wer auf solche Andeutungen Wert legt, könnte schon aus dem Altertum den unter dem ersten Ptolemäus lebenden Arzt Herophilos anführen, der nach Büchsenschütz (1868, 33) drei Arten von Träumen unterschied: gottgesandte, natürliche, welche entstehen, indem die Seele sich ein Bild dessen schafft, was ihr zuträglich ist und was eintreten wird, und gemischte, die von selbst durch Annäherung von Bildern entstehen, wenn wir das sehen, was wir wünschen. Aus der Beispielsammlung von Scherner weiß J. Stärcke (1913) einen Traum hervorzuheben, der vom Autor selbst als Wunscherfüllung bezeichnet wird (1861, 239). Scherner sagt: »Den wachen Wunsch der Träumerin erfüllte die Phantasie sofort einfach darum, weil er im Gemüte derselben lebhaft bestand.« Dieser Traum steht unter den »Stimmungsträumen«; in seiner Nähe befinden sich Träume für »männliches und weibliches Liebessehnen« und für »verdrießliche Stimmung«. Es ist, wie man sieht, keine Rede davon, daß Scherner dem Wünschen für den Traum eine andere Bedeutung zuschrieb als irgendeinem sonstigen Seelenzustand des Wachens, geschweige denn, daß er den Wunsch mit dem Wesen des Traumes in Zusammenhang gebracht hätte.
עכשיו אנו מבחינים שהיינו מגיעים לתורתנו על הפשר הנסתר של החלום גם בדרך הקצרה ביותר, אילו רק שאלנו את השימוש בלשון. חוכמת הלשון אמנם מדברת לפעמים על החלום בבוז לא מעט – נדמה שהיא רוצה להצדיק את המדע כשהיא פוסקת: חלומות הם קצף – אבל בשימוש הלשון החלום הוא בכל זאת בעיקר מגשים המשאלות החביב. ״את זה לא תיארתי לעצמי בחלומות הנועזים ביותר שלי״, קורא בהתלהבות מי שמוצא שהמציאות עלתה על ציפיותיו.
1 פתגם הונגרי, שפרנצי מביא, טוען באופן שלם יותר ש״החזיר חולם על בלוטים, והאווז על תירס״. פתגם יהודי אומר: ״על מה חולמת התרנגולת? – על דוחן.״ ברנשטיין וזגל, 1908, 116.
2 רחוק ממני לטעון שאף מחבר לפניי לא חשב מעולם לגזור חלום ממשאלה. (השווה את המשפטים הראשונים של הפרק הבא.) מי שמייחס חשיבות לרמזים כאלה, יכול להביא כבר מן העת העתיקה את הרופא הרופילוס, שחי בימי תלמי הראשון, ושלפי ביכסנשיץ (1868, 33) הבחין בשלושה סוגי חלומות: חלומות ששולחו מן האלים; טבעיים, הנוצרים כשהנפש יוצרת לעצמה תמונה של מה שמועיל לה ושל מה שיקרה; ומעורבים, הנוצרים מאליהם מהתקרבות של תמונות, כשאנו רואים את מה שאנו מבקשים. מתוך אוסף הדוגמאות של שרנר יודע י׳ שטרקה (1913) להבליט חלום שהמחבר עצמו מכנה הגשמת משאלה (1861, 239). שרנר אומר: ״את משאלת הערוּת של החולמת הגשים הדמיון מיד, פשוט משום שהיא הייתה קיימת בחיות בנפשה.״ החלום הזה עומד בין ״חלומות מצב הרוח״; בסמוך לו נמצאים חלומות של ״כמיהת אהבה גברית ונשית״ ושל ״מצב רוח רע״. כפי שרואים, אין מדובר כלל בכך ששרנר ייחס למשאלה משמעות אחרת לחלום מאשר לכל מצב נפשי אחר של הערוּת, ועל אחת כמה וכמה לא שקשר את המשאלה במהות החלום.
פירוש בינה
Kukuruz – בלשון אוסטריה: תירס. פרויד עצמו מוסיף בסוגריים: Mais.
Träume sind Schäume – פתגם גרמני בחרוז: ״חלומות הם קצף״, דברים ריקים. החרוז מחזק את הזלזול.
Herophilos – רופא יווני מאלכסנדריה. פרויד מביאו בשם ביכסנשיץ, ומדגיש שאצלו המשאלה היא סוג אחד של חלום, לא מהותו.
תוספות בינה
Die ganze Theorie, daß der Traum eine Wunscherfüllung sei, ist in diesen zwei Sätzen enthalten – הא לך כל התורה על רגל אחת: שאלה ותשובה של פתגם עממי, ״על מה חולם האווז? על תירס״. ואם תאמר: אם כך, למה נדרשו שנים עשר דפים על אירמה? ויש לומר: האווז חולם על תירס כי אין לו מה להסתיר. פרויד חלם על זריקה ועל מטופלת כי היה לו. ההבדל בין האווז לחולם המבוגר הוא בדיוק הנושא של הפרק הבא. ובהערה: פרויד מודה שאינו הראשון שקשר חלום ומשאלה, ומבחין: אצל קודמיו המשאלה היא סוג אחד של חלום; אצלו היא מהות החלום.
Träume sind Schäume – קשה: השפה אומרת ״חלומות הם קצף״, ואותה שפה אומרת ״לא תיארתי לעצמי בחלומות הנועזים ביותר״. איך יתיישבו? ויש לומר: כמו הילדה בדף טו ע״ב, השפה מחלקת את החלום לשניים: את מה שמבייש היא מכנה שטות, ואת מה שנעים היא מכנה משאלה. וחתימת הפרק: אם כל חלום הוא משאלה, מדוע כה רבים מן החלומות נראים קצף, ואף פחד? בזה ייפתח הפרק הבא.
מילון המסכת
- Mangelהיעדר, מחסור
- Entbehrungמחסור, מניעה
- Gansאווז
- Kukuruzתירס (אוסטרית)
- Sprachgebrauchשימוש הלשון
- Wunscherfüllerמגשים משאלות
שאלת היום
״את זה לא תיארתי לעצמי בחלומות הנועזים ביותר שלי.״ מה הייתם רוצים שיקרה, כדי שתוכלו לומר את המשפט הזה בשנה הקרובה?
תוספות צרי
עדיין אין תוספות לדף זה.
הערות הקורא
אפשר להשאיר הערה בתגובות שבתחתית הדף. כדאי לציין לאיזו פסקה היא מתייחסת.
מחר: דף יז ע״א, פתיחת פרק רביעי: Die Traumentstellung, ״עיוות החלום״. אם כל חלום הוא הגשמת משאלה, מה עם החלומות הקשים?
המקור: Sigmund Freud, Die Traumdeutung, פרק III, לפי הנוסח שבפרויקט גוטנברג (מהדורת S. Fischer, 1972, הנשענת על המהדורה האחרונה בחיי פרויד). תרגום העבודה, פירוש בינה ותוספות בינה נכתבו בידי בינה מלאכותית ולא עברו עדיין עריכה אנושית. אין בפירושים ציטוטים מספרות משנית; כל הפניה בהן היא לטקסט של פרויד עצמו.