י"ז אלול 30.8.26
דברים כ"ט י':
טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ׃
מצד אחד רש"י
מחטב עציך. מְלַמֵּד שֶׁבָּאוּ כְנַעֲנִיִּים לְהִתְגַּיֵּר בִּימֵי מֹשֶׁה כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּאוּ גִּבְעוֹנִים בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, וְזֶהוּ הָאָמוּר בַּגִּבְעוֹנִים (יהושע ט') "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה", וּנְתָנָם מֹשֶׁה חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם (עי' תנחומא):
[ומזרחי מסביר: בתנחומא ואין הכונה לומר שרמו את משה כמו שרמו את יהושע אלא שבאו אליו להשלים עמו ולא קבלם כי לא יכלו לרמותו לכרות להם ברית אבל עשאם מיד חוטבי עצים ושואבי מים כדכתב הרמב"ן ז"ל ופירש ויעשו גם המה בערמה שבאו גם הם בערמה כמו שבאו בימי משה לא שיכלו לרמות את משה בערמתם כמו שיכלו לרמות את יהושע:]
מצד שני ספורנו
מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. מִן הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּחוֹטְבִים עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבַּשּׁוֹאֲבִים, כְּמוֹ ״מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק״ (שמואל א טו:ג), ״מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה״, ״מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר״ (שמואל א טו:ג).
למול העמק דבר:
מחטב עציך. שהוא עבודה קשה שבבית:
עד שואב מימיך. שהיא הקלה ביותר. כל אחד נדון לפי עבודתו:
**
יש כמה זוויות לרעיון של חוטב עצים ושואב מים ולמה הם בפסוק הזה ונזכרים אחרונים, למול הפסוק הראשון בניצבים. ראשיכם; שבטיכם (בלא סמיכות); זקנים, שוטרים… ואז, ילדים, נשים גרים ו… חוטבי עצים ושואבי מים.
אני חושב על הרעיון הזה שחוטבי עצים ושואבי מים, מעבר לעבודות פשוטות שכביכול כל אחד יכול לעשות (האמנם?), איזה תפקיד שאתה נותן למי שאתה הכי לא רוצה שיעסוק בדברים רגישים (כל מי שאתה לא סומך על הגיור שלו, לדוגמה) —
מעבר. מעבר לזה.
ספורנו מנסה להגיד משהו אחר.
מהראשון ועד האחרון.
האמנם יש כאן פרולטריות קצת, שהעמק דבר מרמז אליה – "כל אחד נדון לפי עבודתו"?
האם זה לא ענין בדיוק הייררכי בהקשר של מי חשוב יותר (ראשיכם-שבטיכם) אלא יותר כמו ניסיון להכיל הכל, גם את מי שעושה את הדבר הפשוט ביותר לבין מי שעושה את המסובך או החשוב ביותר?
בעצם, מי אמר שזה קשור לסיבוכיות איפשהו בכלל? מי אמר שלהיות ראש יותר מסובך מאשר לחטוב עצים? חטבתם עצים פעם?
האם זה לא קשור פשוט להדגמת המציאות כמו שהיא?
שיש גם מכאן וגם מכאן?
בכלל, רבי עקיבא היה רועה אנאלבפת, וגם מה שמו שהפך לקיסר היה רועה חזירים (דיוקטלניוס? אני לא אחפש עכשיו את האגדה למרות שהיא מגניבה לאללה).
חנוך, תופר מנעלין היה. כמה אני מצטט את הסוג-של-מדרש הזה מתוך מאמרי הבעש"ט.
כל הרבנים הגדולים עשו עוד דברים. לבלר, בורסקאי, רב פפא היה בשלן בירה רציני ועשה בירה שבשיא הרצינות הייתי שותה והדאנסינג קאמל זצ"ל עשו משהו בהשראת זה שהיה פשוט מצויין ולצערנו לא איתנו. אוף.
מה שאני מנסה להגיד, זה לא סותר ואין בושה להיות חוטב עץ. זה בערך 2800-4000 קק"ל נוספות להוצאה היומית בלי השפעת BMR אלא רק מהחישוב הישיר (מבלי התייחסות למה שנקרא "המודל המוגבל" שיש לנו מהשנים האחרונות). במילים אחרות, זה הרבה מאד אנרגיה ואם מישהו מחפש פעילות גופנית יומית שתעשה לו גרעון קלורי מפחיד – לך תחטוב עצים.
אולי הם בסוף כי הם כן החשובים, או המשלימים לראשיכם שבטיכם (לא נכנסתי להפרדה הזו בסמיכות – שזה ראשיכם, שבטיכם ולא ראשי-שבטיכם. אולי לשבט כולו אחרי הראשים? נו בסדר). אולי חוטבי העצים ושואבי המים, מעבר לתשתית הפועלת של הציביליזציה, העצמות (עצים) והדם (מים) של חברה מתפקדת, מדובר כאן בחלקים השוצפים והפשוטים של האלגוריתם האנושי – זה שאנחנו היום מנסים להחליף ברובוטים; ואולי זה בדיוק החלק הזה ש-AI לא מצליח להחליף, כל החשמלאים, רתכים, אינסטלטורים. בוא נראה.
***
בגמרא, חולין קכ"ב, כמה דברים מטרידים יותר ומטרידים פחות.
קודם כל, משנה:
מַתְנִי' אֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן עוֹר הָאָדָם וָעוֹר חֲזִיר שֶׁל יִשּׁוּב רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף עוֹר חֲזִיר הַבָּר … וְכֻלָּן שֶׁעִבְּדָן אוֹ שֶׁהִלֵּךְ בָּהֶן כְּדֵי עֲבוֹדָה טְהוֹרִין חוּץ מֵעוֹר הָאָדָם רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים יֵשׁ לָהֶן עוֹרוֹת
מטרידים יותר (טריגר – זה ממש מטריד)
אָמַר עֻלָּא דְּבַר תּוֹרָה עוֹר אָדָם טָהוֹר וּמָה טַעַם אָמְרוּ טָמֵא גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה אָדָם עוֹרוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ שְׁטִיחִין
הגמרא חזרה על זה פעמיים.
מטריד.
מי שרוצה להתעניין – חפשו על אד גין (ED GUIN). ראו הזוהרתם.
ומטריד פחות:
רַבִּי אֲבָהוּ מִשּׁוּם דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לְגַבָּל
וְלִתְפִלָּה וְלִנְטִילַת יָדַיִם אַרְבַּעַת מִילִין
ודווקא את זה אני רוצה לקשר לתורה.
גם בנאדם שהעסק שלו זה ללוש אינסוף וצריך מי מקוה כדי להטהר יטרח עד 4 ק"מ; אותו דבר תפילה בבית כנסת ואותו דבר מים לנטילת ידיים. אחרת או תתפלל בצד כמו ממש הפתיחה של ברכות או תחכה עד שיהיה (או להשתמש בחול כמנהג המוסלמים? אצלנו זה לא עושה טהרה אמנם).
תחשבו רגע על אותם חוטבי עצים ושואבי מים. כמה הם קריטיים כדי שיהיה לנו בסיס שבו לא נצטרך ללכת ולחפש וללכת ולחפש דברים בסיסיים להתקיימות שלנו.
תודה רובוטים,
תודה עובדים "פשוטים",
תודה אנשים שיודעים לעשות את מה שאני לא יודע, תודה לאל שיש גם דברים שאני יודע והם לא.
כל אחד והתפקיד שלו.
***
תניא, אגרות קודש ט"ו, אני מצטט חלק קטן:
וע"כ גם בנשמת האדם מאיר אור א"ס ב"ה מלובש וגנוז באור החכמה שבה להחיות את האדם וממנה יוכל האדם להבין קצת בספירות העליונות שכולן מאירות בנשמתו הכלולה מהן.
כל האגרת הזו (ובעצם, כל האגרות קודש במובן מסויים) מדברות על המתח בין האינסופיות לבין הצמצום. אם תרצו בין האינסוף ששואף לאפס, והאינסוף ששואף לאינסוף. אם תרצו 2, סוף למול אינסוף. האפשרות שיש גם אינסוף דיסקרטי (א0 של קאנטור) ויש אינסוף שכולל גם מספרים עשרוניים ורציונאליים (למול א1 אם אני זוכר נכון והג'מיני מדייק אותי שזה שתיים בחזקת א0) – גם זו אופציה להבין את זה.
בקיצור.
באגרת הזו האדמו"ר הזקן מנסה לחבר. את האינסופים השונים למשהו יותר יפה – לספירות עצמן וכתוצאה מזה לאיחודים בין למעלה ולמטה.
יכול האדם להבין קצת בספירות העליונות, הוא אומר.
הקצת של האור מגלה לנו קצת של אור עליון. כל אדם. לכל אדם יש את היכולת הזו.
לכן אנחנו כל אדם.
עמוק בפנים,
אנחנו גם ראשיכם שבטיכם זקניכם
וגם טפכם
וגם חוטבי מים ושואבי עצים (בכוונה, בכוונה).
כזה.
***
ובדיוק באחדות הזו, מי השילוח מסכים איתי או יותר נכון, אני מסכים איתו:
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כוּ׳ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ כוּ׳. עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי ל',י"ט) "דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה", הַיְינוּ כְּעִנְיַן יִפְתָּח שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ראש השנה כ"ה:) "יִפְתָּח בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ". בֵּיאֵר זֶה, כִּי יִפְתָּח הִשְׁלִים בְּעוֹלָמוֹ כָּל מַה שֶּׁרָצָה הַש"י מִמֶּנּוּ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ, וְעַל זֶה תָּמַהּ שהע"ה וְאָמַר (משלי ל',י"ח) "שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים", "דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה" הַיְינוּ הַמֻּבְחָר בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁהוּא מַשְׁלִים רְצוֹן הַש"י, כְּמוֹ כֵן "בְּעַלְמָה" הַיְינוּ הַקָּטָן בְּיִשְׂרָאֵל, וְזֶה פֵּירוּשׁ "אַתֶּם נִצָּבִים" הַיְינוּ שֶׁאַתֶּם מְקֻשָּׁר בְּהַש"י, "רָאשֵׁיכֶם" הַיְינוּ מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה "עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" שֶׁהוּא מַדְרֵגָה הַקְּטַנָּה, כֻּלְּכֶם אַתֶּם מְקֻשָּׁרִים בְּהַש"י, "חֹטֵב עֵצֶיךָ" הַיְינוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִרְאָה פְּחוּתָה, "שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" הַיְינוּ אַהֲבָה פְּחוּתָה.
שמואל היה נביא גדול, יפתח מנהיג של אנשים ריקים? שניהם עשו את מה שצריך לעשות. שניהם אחד.
דרך גבר בעלמה – הגבר כביכול עליון, העלמה כביכול הנמוך. אלה ואלה עושים את רצון ה'.
אלה ואלה ניצבים היום.
אלה ואלה אחראים על יצור מצוות.
אלה ואלה יש בהם חלק מהאלוקי הגבוה ביותר כדי להבין.
ואלה ואלה, אל תהפכו את ההורים שלכם ל… אוי ואבוי לי, אוי ואבוי לי, התלמוד, אוי ואבוי לי!
אהח,
לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה
שבוע טוב
צרי
