אינטרקציות בין מזון ותרופת הן דבר שכיח. בסופו של דבר, רכיבי מזון שונים פועלים לעיתים על אותם אתרי המטרה בגוף שעליהם תרופות שונות עובדות. לסקור את כלל ההשפעות האפשריות של כל תרופה עם כל סוג מזון זה פרוייקט מעט יומרני – אבל תמיד אפשר להתרכז לפחות בכמה סוגים פופולאריים של תרופות שייתכן שקוראי טור זה מכירים או משתמשים בהם. תרופות גם יכולות להשפיע לנו על שתי חוויות שקשורות לתזונה שלנו: על הרעב והשובע ועל ההוצאה האנרגטית היומית שלנו, בין אם על ידי השפעה על עייפות או מרץ.
ראשית, תמיד טוב להתייעץ פרטנית עם הצוות הטיפולי שלכם ובעיקר עם הרוקח/ת והרופא/ה וכמובן עם התזונאי/ת. התרופות הבאות הן מהמוכרות בארץ ובכלל.
רוב נוגדי הדיכאון (ובייחוד ממשפחת SSRI). ראשית נציין שאין הנחיה תזונתית מיוחדת קבועה וידועה בהתייחס לתרופות אלו, אך ישנו עניין בהתייחס לנטילתם ולמשקל הגוף. באופן כללי, תרופות המטפלות בדיכאון מקושרת להעלאה במשקל. מדובר לרוב על 1-1.5 ק"ג בשנה בממוצע בהתייחס לציטלופרם, כאשר פרוקסטין גרם לעליה גבוהה יותר וקבועה יותר. אך בכללי, רוב התרופות הללו ככל הנראה מעלות במשקל. זאת עקב שני מנגנונים אפשריים – העלאת תיאבון (עקב איזון תסמיני הדיכאון או השינויים ההורמונליים במוח) או על ידי הגברת עייפות ובכך הפחתת הוצאה אנרגטית. חשוב עם זאת לציין כי לעיתים רואים בדיוק להפך. כלומר, כן, בחלק מהמקרים לא הייתה השפעה ואפילו הייתה השפעה הפוכה – כלומר, אנשים ירדו במשקל עם חלק מהתרופות. כך ששום דבר לא ברור במיוחד, אבל כאשר נוטלים תרופות לדיכאון, בהחלט מומלץ לבחון יחד עם איש/אשת מקצוע את עניין התזונה והמשקל ולבחון האם מתחילים שינויים שזקוקים לייעוץ.
MAOI. מעכבי מונואמין-אוקסידאז (ובקיצור, MAOI) הם קבוצת תרופות שנעשה בהם שימוש בעיקר בתחום הדיכאון והחרדה. מאפיין חשוב תזונתית של תרופות אלו מתייחס לקשר שלהם לחומר טיראמין (Tyramine), שמוכר לנו גם בהתייחס לסובלים ממיגרנות. על הקשר בינהם ידוע לנו עוד משנות ה-60. אכן, אכילת מזונות עתירים בטיראמין כאשר משתמשים בתרופות אלו עלול ליצור מצבים מסוכנים למדי בהתייחס לקפיצה בלחץ הדם וכן דימומים תוך-מוחיים ובמקרים קיצוניים מאד אפילו מוות. כיצד להמנע ממזונות עתירים בטיראמין? משרד בריאות אוסטרלי אחד עשה עבודה חביבה לתמצת את זה, אבל הנה טריוויה מעניינת – גם חניבעל לקטר המפורסם בשתיקת הכבשים הזכיר לקלריס שהוא "אכל את הכבד (שלו), עם פוּל וקיאנטי". אכן, כבד, קטניות ויין אדום הם מזונות עתירים בטיראמין וד"ר לקטר בסך-הכל רמז לקורא ולקלריס שהוא לא נוטל את התרופות שנתנו לו. טיהי.
הפרעות קשב וריכוז. מתילפנידט על נגזרותיה השונות וכן אדראל ותרופות אחרות כולן משרתות בערך את אותה המטרה – לעזור לאדם להתרכז ולחוות פחות אירועים של חוסר-קשב. אמנם המנגנונים של כל תרופה ותרופה מעט שונים, אך בסופו של דבר, מדובר על הגברת פעילות מערכת העצבים הסימפתטית, כלומר, זו שגורמת לנו להתרכז יותר בפעולות מסויימות, גורמת לנו להרגיש יותר עירניים וכדומה. אחת ההשפעות המוכרות והמעט-מדאיגות לעיתים היא ההשפעה על הרעב והשובע. למעשה מתילפנידט מעלה שובע, אך לא תמיד – גברים בהשמנת יתר מגיבים אליה פחות. ההמלצה החמה מאד בהקשר הזה היא תכנון נכון של השגרה. כלומר, טרם נטילת התרופה עדיף להתכונן לאכול ארוחה טובה וממלאת ולהשתדל להכניס לפחות ארוחה קטנה לפה תוך כדי ההשפעה וכן מיד אחרי שההשפעה יורדת. יש לשים לב שהרבה פעמים אם לא אוכלים כמו שצריך לפני, מגיעים לערב או להמשך היום עם רעב רציני או מחסור ברכיבי תזונה ו/או קלוריות ברמה שיכולה ליצור בעיות.
אגב, אין התערבות תזונתית אפקטיבית בהתייחס לתסמיני הפרעות קשב וריכוז.
המסר העיקרי הוא, שלא חשוב הטיפול –תמיד מומלץ להתייעץ עם תזונאי/ת. רק בריאות.
