אוטיזם ותזונה – מה באמת קורה שם?

אחד הדברים המעניינים שקורים בקליניקה לטיפול תזונתי הוא שפונים אליך בעצם עבור, ובכן, כל דבר וכל תופעה. לאחרונה הספיקו לשאול אותי על הקשר בין תזונה ובעיות ברכיים (אין?), תזונה ותסמונת קדם וסתית (יש, בקרוב, בלי נדר) – אבל הנה קשר מפתיע יחסית שיש לא מעט על מה לדון עליו: הספקטרום האוטיסטי והתזונה

אחד הדברים המעניינים שקורים בקליניקה לטיפול תזונתי הוא שפונים אליך בעצם עבור, ובכן, כל דבר וכל תופעה. לאחרונה הספיקו לשאול אותי על הקשר בין תזונה ובעיות ברכיים (אין?), תזונה ותסמונת קדם וסתית (יש, בקרוב, בלי נדר) – אבל הנה קשר מפתיע יחסית שיש לא מעט על מה לדון עליו: הספקטרום האוטיסטי והתזונה.

אם נהיה אישיים קצת, הסיבה שהלכתי ללמוד תזונה מלכתחילה הייתה הספקטרום הזה. במשך שנה הדרכתי באחד ממרכזי התעסוקה של אלו"ט ברחבי הארץ, והתאהבתי לחלוטין בעבודה ובמי שהדרכתי. אחד הדברים המעניינים ביותר ששמתי לב אליהם היה היחס של החברים השונים לאוכל. העדפות ברורות שהפתיעו (טחינה במקום שוקולד!) וימים שהאוכל השפיע על כמה מהם בצורות מדהימות. הבנתי שאני חייב להתעסק בזה ולעזור להם מהמקום הזה. והנה אנחנו היום.

הספקטרום האוטיסטי מוגדר כהפרעה תקשורתית נרחבת שמאופיינת בעיקר בקשיים בתקשורת עם הסביבה וכן התנהגויות ותחומי עניין חזרתיים ומצומצמים. זהו ספקטרום, קשת של התנהגויות ומצבים שונים עליהם נמצאים באופן משתנה ולא זהה בערך אצל 1 מתוך 160 ילדים כיום.

לפני שנתחיל לדבר על הקשר הזה, משהו חשוב שאני מרגיש שקריטי לחלוטין להסביר. הספקטרום האוטיסטי אינו מחלה ולא ראוי להתייחס אליו כחולי. זהו מצב שאנשים נמצאים בו, אך במצב הזה לעיתים יש סיטואציות לא פשוטות ונקודות שראויות להתייחסות טיפולית גם מבחינה תזונתית. הרציונל בטיפול תזונתי באוטיזם הוא כזה שמתחשב בתנאים המיוחדים שקיימים בחלק מסויים מאוכלוסיה זו: בין אם ברמת רכיבי התזונה שמעט חסרים או רכיבי תזונה שיכולים להיטיב עם חלק מהתסמינים שקיימים; בין אם מדובר על שיטות ספציפיות שיעזרו לאזן את הצריכה תזונתית; בין אם משתמשים באוכל כמקפצה לטיפול בהמשך.

הכל מתחיל ברחם?

ייתכן ואופציה להפחית את התסמינים הבעיתיים של האוטיזם טמונה עוד בתזונה של האם. אחת ההנחיות החדשות יחסית של משרד הבריאות בהריון קשורה לצריכת ויטמין D כתוסף חובה יחד עם שאר התוספים. אכן, ישנם מחקרים שמדגימים שרמות גבוהות יותר של ויטמין D בדם האם קשורות להפחתת סיכון לאוטיזם בהמשך ואף ניסוי קליני אחד באמהות לילדים אוטיסטים שהיו בהריון הדגים הפחתה אפשרית בשיעורי האוטיזם של האחים החדשים. כמו כן, תזונה מאוזנת של האם באופן כללי מקושרת להפחתת הסיכון.

תוספים שיכולים לעזור

אבץ. המינרל אבץ הוא מועמד מעניין לטיפול בהפחתת סימפטומים מסויימים שקשורים לאוטיזם, אך המחקר לא רב בהתייחס אליו. כן יש מחקר אחד לפחות על מודל עכברים שנותן לנו רמזים קלים לתיסוף בו, וכן הקשר הכללי בין מחסור באבץ לבין אוטיזם נחקר גם הוא. כבר עכשיו נערכים מחקרים שעוד לא פורסמו שעיקרם נתינת תיסוף באבץ לילדים על הספקטרום, אך עוד אין תוצאות. נחכה שיגעו.

ויטמין D. כאן כבר יש ניסויים קליניים בהם נתנו ויטמין D לילדים על הספקטרום והתוצאות שהתקבלו היו מבטיחות – שיפור בסימפטומים תקשורתיים וחישתיים לפחות לפי שאלונים שניתנו למטפלים ולהורים. יחד עם הראיות בהתייחס לויטמין D בעת ההריון, ייתכן מאד שנשמע יותר על ניסיונות נוספים בטיפול בו. עם זאת, ישנם גם ניסויים קליניים נוספים שהדגימו שלתיסוף אין השפעה, אך המינון היה נמוך יותר.

אומגה 3, אגב, לפי רוב המחקרים, לא מדגימה תועלת רצינית בטיפול בספקטרום ועל כן אי אפשר להמליץ עליה.

בכל מקרה, כל תיסוף תזונתי לילד או למבוגר צריך להיעשות בתיאום עם אנשי המקצוע המטפלים.

שיטות תזונתיות?

שוק הדיאטות הייעודיות למי שנמצא על הקשת הוא אחד המושקעים אך גם הלא יותר מדי נחקרים. במשך שנים שלטה הסברה כי דיאטה נטולת גלוטן וקזאין (בלי חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל ומוצרי חלב) תוכל לעזור, נוכח ביסוס חלש למדי שכולל יצירת חומרים דמויי מורפיום שנוצרים במעי האוטיסט. בסופו של דבר, נוכח רוב הניסויים שנעשו, התזונה הזו נכשלה במטרותיה ואין סיבה להמליץ עליה. גם הדיאטה הקטוגנית (גם עליה, בלי נדר, נכתוב) נוסתה בלי הצלחה משכנעת עד היום על אוטיסטים ולא נמצאו בינתיים די ראיות כדי להמליץ עליה במצב הזה. ישנם פרוטוקולים שונים נוספים אך הבה נחזור שניה לבסיס. האם לא כדאי קודם לבדוק אם מי שנמצא על הקשת אוכל בכללי כמו שצריך?

התשובה היא שזה נבדק וברוב המקרים, חסרים לא מעט רכיבי תזונה ומדובר על תפריט לא מאוזן בעליל, שיכול לתרום להחרפת תסמינים. נוסף על כך, חלק ניכר ממי שעל הספקטרום נמצא במצב של השמנת יתר או תת משקל. אז לפני שרצים לפתרונות קסם עדיף קודם כל – לאזן.

בנוגע לדרך הטובה ביותר לשפר גיוון והיענות של צעירים ומבוגרים על הקשת למזונות חדשים – ובכן, אין אחת כזו שאנחנו בטוחים בה עדיין. יש מגוון שיטות שונות שהופכות את האוכל למשחק, טיפול בשילוב עם קלינאיות תקשורת ועם מטפלות בעיסוק, ניסיונות שילוב איטיים בשילוב עם מאבחנות התנהגות ובמילים אחרות, עבודה יצירתית רב צוותית שקצת קשה להסביר עליה. מהנסיון הטיפולי שלי, אני רק יכול להגיד שלטופו ופלפל אדום יכולות להיות אינספור צורות ומרקמים, בחיי.

בסופו של דבר, יש לא מעט דרכים תזונתיות לעזור ולהיטיב עם מי שנמצא על הספקטרום. שווה לפנות לתזונאי/ת מוסמכ/ת עם ניסיון עם אוכלוסיה זו ולנסות. 

יכול לעניין אותך...

דבר תורה תזונה – מצורע תשפ"ד

כרגיל, אני ממשיך בשיטה של "פסוק תופס אותי ועולות לי מחשבות מעניינות". והפעם, ויקרא י"ד מ"ז: וְהַשֹּׁכֵ֣ב בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָ֑יו וְהָאֹכֵ֣ל בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָֽיו׃ קצת

קרא עוד »

דבר תורה תזונה – תזריע תשפ"ד

והפעם, שתי נקודות שתפסו אותי בתחילת הפרשה וספציפית מרש"י שמקשרות אותנו בכלל לקונספט שהוא יותר מהכל פסיכואנליטי. האחד, זה מימד השבר או אם נרצה הפחד

קרא עוד »

גברים, בוא נדבר.

אכילה רגשית גברית, מחזור גברי ובעיות אחרות היי אחים, מקווה שאתם בטוב. ולא רק ב-"בסדר". כי אני מתחיל לשים לב שחלקנו צריכים לדבר קצת יותר

קרא עוד »
Open chat
דילוג לתוכן