פיברומיאלגיה ותזונה – מה הקשר?

לפעמים אנחנו ממש רוצים להאמין שאנחנו יוצרים ניסים דרך הטיפול שלנו. יש לא מעט מצבים רפואיים נחקרים, שיש עליהם לעיתים מחלוקת, אך אנשים נמצאים בכאב או בסבל וכאנשי טיפול אנחנו רוצים מאד (מאד) לעזור להם להפחית את הסבל הזה.

לפעמים אנחנו ממש רוצים להאמין שאנחנו יוצרים ניסים דרך הטיפול שלנו. יש לא מעט מצבים רפואיים נחקרים, שיש עליהם לעיתים מחלוקת, אך אנשים נמצאים בכאב או בסבל וכאנשי טיפול אנחנו רוצים מאד (מאד) לעזור להם להפחית את הסבל הזה. אחד מהמצבים האלה נקרא פיברומיאלגיה (דאבת השרירים). 2-8% ייתכן וסובלים וסובלות מהמצב הזה, בישראל ככל הנראה 2.5%, ביחס של 2:1 לטובת הנשים שסובלות ממצב זה, שנקרא לעיתים תסמונת ולעיתים מחלה. המצב נחשב למצב ראומטולוגי, כלומר, מתייחס לרקמות החיבור השונות ולמפרקים, אך אינו קלאסי בכך שאינו דלקתי בדרך-כלל, והגורם למצב זה טרם ידוע לגמרי. המצב כולל כאב מפושט בשרירים ומאובחן בין השאר על ידי לחיצות, שכן אף לחיצה עדינה גורמת לכאבים עזים מאד. התסמין הנוסף יחד עם כאב עז הוא הפרעות שינה קשות. לעיתים גם תסמינים שמזכירים מעי רגיז מופיעים, תכיפות במתן שתן, קושי קוגנטיבי ועוד.

אז מצב שקשור למפרקים, עדיין במובן מסויים במחלוקת, עם סיבות לא ברורות ותסמינים נוראיים. אנשים סובלים. מה אפשר לעשות בשבילם מהכיוון התזונתי?

דבר ראשון, להבין שלמרות שאנחנו ממש רוצים להאמין שאנחנו יוצרים ניסים, אנחנו לא קוסמים. בארגז הכלים של הטיפול התזונתי אין המון כלים ואסים בשרוול. אבל יש כמה כיוונים מעניינים.

בוא נתחיל מדברים ברורים יותר. ככל הנראה, שמירה על משקל תקין היא כיוון אפשרי. לא מעט מחקר נעשה כבר בעניין, הן מחקרי חלוץ ראשוניים, והן מחקרים מעט יותר מתקדמים. הרעיון הוא שהשמנת-יתר ומשקל-יתר לא בהכרח תורמים להאצת המחלה או בהכרח מפחיתים את רמות הכאב, אך כן ברוב המחקרים מדווחת עליה באיכות החיים כאשר יורדים במשקל. נוסף על כך יש לזכור. כאשר אדם שנמצא בהשמנת-יתר או משקל-יתר ומתחיל תהליך ירידה במשקל, סיכוי סביר (אך בהחלט לא אמת צרופה לצערנו) שהוא מתחיל בשינויים חיוביים באורח החיים שלו שנפוצים ברוב הטכניקות והשיטות השונות לירידה במשקל. פעילות גופנית, אכילה מודעת יותר, צריכה גבוהה יותר של ירקות ופירות והפחתה של מזון תעשייתי. הגיוני שבאופן כללי, כשבנאדם "אוכל בריא יותר" או "מנסה לחיות בריא יותר" (עד היום אני לא בטוח במושג "בריא" או במשמעותו) – הוא מפחית סיכונים מסויימים, גם כאלו שקשורים לפיברומיאלגיה. 

שמירה על רמות גבוהות של נוגדי חמצון היא גם אופציה אפשרית. ישנו בסיס מחקרי בינוני-חלש שקושר פיברומיאלגיה לרמות גבוהות של רדיקלים חופשיים, אותם חומרים בגוף שהם פעילים מאד ויוצרים הרבה בעיות (אבל לא רק), החל מסרטן ומחלות כלי דם ולב ובואכה תהליך ההזדקנות כולו. וכיצד מצליחים לעצור או למתן את ההשפעות של הרדיקלים החופשיים? נוגדי חמצון כמובן! כלומר, אותם חומרים שנמצאים לרוב בצמחים ועוזרים לנטרל ביוכימית את פעולתם הנאולה בבריאותנו. מה אפשר לעשות תזונתית? להגביר צריכת נוגדי חמצון, בעיקר דרך צריכת מזון צמחי כגון, כמה מפתיע, ירקות ופירות. האם זה נחקר? חלקית, בעיקר בהתייחס לנסיונות דיאטה צמחונית או טבעונית בחולי וחולות פיברומיאלגיה. התוצאות? תוך מספר שבועות נצפו הפחתות מסויימות במדדי כאב שונים והגברה באיכות החיים לפי מדדים אחרים. יש לציין שרוב המחקר בעניין זה כולל מחקרים קטנים, ישנים וקצרי טווח שכללו לרוב דיאטות שקשה לחשוב עליהן בתור בנות קיימא לאורך זמן. עם זאת, בהמשך לפסקה הקודמת, אין סיבה שלא לשלב יותר אורח חיים מבוסס צומח (לאו דווקא צמחונות או טבעונות לגמרי) באופן כללי. משרד הבריאות ממליץ על זה בלאו הכי לאוכלוסיה הכללית.

ומה בנוגע לתוספי תזונה? כאן הדעות חלוקות. לא נמצאו עדיין תוספי תזונה שיכולים לעזור מאד במצב זה והראיות מוגבלות למדי. אפילו הג'וקר הקבוע של עולם הויטמינים, ויטמין D, לפי רוב המחקרים, לא נותן מענה ברור בינתיים. גם אומגה 3, עוד אחד מהג'וקרים של עולם התוספים, נחקר בצורה מועטה מדי. כנראה שמשם לא תגיע הישועה. 

ייתכן והתקווה הטיפולית המעניינת ביותר מגיעה מהתייחסות רב מערכתית. הזכרנו את הקשר קודם בין פיברומיאלגיה למעי רגיז – כך שייתכן שטיפול שמזכיר את הטיפול במעי רגיז יוכל לתת מענה. טיפול כזה כולל לרוב ניסיון לחפש מזונות מסויימים שמתחילים תגובה לא נעימה, ולעיתים ממש אלימנציות של קבוצות מזון שונות, כגון חלב, גלוטן ולעיתים פריטים ספציפיים בעיתיים אחרים שיכולים ליצור בעיות. ייתכן וגם הקשר בין מצבים נפשיים בעיתיים ומחלות נפש שונות כגון דיכאון דורש התייחסות טיפולית לא פחותה, ובכלל לא התחלנו לדבר על הקשר המרתק בין פעילות גופנית לבין פיברומיאלגיה

אך המסר הגדול ביותר? הוא פשוט להקשיב. אנשים סובלים. אפשר לנסות מגוון שיטות שונות ודברים שונים. אפשר להאמין ולתת לכח הפלצבו לעיתים לעזור לפרקטיקות שהן בלאו הכי מועילות. אפשר בעיקר לנסות. ואולי קצת יותר ירקות וקצת יותר תזוזה יעזרו לבנאדם להתמודד עם הכאב שלו. אני אופטימי בכל אופן.

יכול לעניין אותך...

תרופות נפוצות (לדיכאון ו-ADHD) ותזונה – מה צריך לדעת?

אינטרקציות בין מזון ותרופת הן דבר שכיח. בסופו של דבר, רכיבי מזון שונים פועלים לעיתים על אותם אתרי המטרה בגוף שעליהם תרופות שונות עובדות. לסקור את כלל ההשפעות האפשריות של כל תרופה עם כל סוג מזון זה פרוייקט מעט יומרני – אבל תמיד אפשר להתרכז לפחות בכמה סוגים פופולאריים של תרופות

קרא עוד »

תזונה קטוגנית – על מה כל הרעש?

אין כמו טרנדים, בחיי. אני לא אשכח את הפעם הראשונה ששמעתי על הטרנד הזה. ממש אחרי שסיימתי את התואר הראשון בתזונה חיפשתי לראיין רוכב אופניים תחרותי שיספר לי על התזונה שלו. הסיפור שלו התחיל בהתנשאות טיפוסית על הקולגות שלי ועליי, והמשיך בזה שהוא בעצם עושה 'ההפך ממה שממליצים וזה עובד נפלא'.

קרא עוד »

האם יש יותר מסוג רעב אחד?

כן חשוב לציין שרוב הרעב והשובע מגיעים לנו דרך מרכז עיקרי במוח, אי שם באיזור שנקרא ההיפותלמוס, שם שתי קבוצות של נוירונים אחראיות על הפרשה של שתי קבוצות חומרים: חומרים מעודדי אכילה (אורקסוגנים) ומעודדי שובע (אנאורקסוגניים).

קרא עוד »
Open chat
דילוג לתוכן