האם טבעונים בריאים יותר?

מאז המפץ הגדול של 2011, עת סרטונים שונים התחילו להפליא בציבור תודעה מבוססת קטניות וסייטן, תנועת הטבעונות ובייחוד בישראל, תפסה תאוצה עד כדי כך שכיום, ב-2019, אי אפשר לקרוא לטבעונות טרנד. זהו אורח חיים, לצד שאר הדפוסים האפשריים לאורח חיים. אורח חיים זה מתבסס על מינימום ניצול בעלי-חיים.

מאז המפץ הגדול של 2011, עת סרטונים שונים התחילו להפליא בציבור תודעה מבוססת קטניות וסייטן, תנועת הטבעונות ובייחוד בישראל, תפסה תאוצה עד כדי כך שכיום, ב-2019, אי אפשר לקרוא לטבעונות טרנד. זהו אורח חיים, לצד שאר הדפוסים האפשריים לאורח חיים. אורח חיים זה מתבסס על מינימום ניצול בעלי-חיים. כלומר, טבעונים לא אוכלים בשר, עוף, מוצרי חלב, ביצים, דגים וחלקם הגדול גם לא יצרך דבש או מוצרים שמכילים חלקים מאלו, לרבות ג'לטין (חלבון שמופק מעצמות דגים ונמצא במיני מזונות שונים כגון ממתקים שונים). אז נכון, טבעונים צריכים לקבל את ויטמין B12 מתוספים ולא מהמזון ויש עניין לתכנון נכון של אורח חיים זה בקפידה בהתייחס לרכיבי תזונה כגון ברזל או אבץ. עם זאת, צריכת יותר מזונות מהצומח ומניעה ממזונות מהחי – האם יש בכך איזשהו יתרון מול כאלו שכן אוכלים מהחי?

התשובה הקצרה – כל עוד שומרים על תזונה טבעונית מאוזנת, היא בריאה. התשובה הארוכה – זה מסובך, אבל בוא ננסה לצלול לזה.

הן בקווי המנחים הישראלים והן ארגונים חשובים ברחבי העולם כגון האקדמיה לתזונה ודיאטטיקה התייחסו לתזונה צמחונית-טבעונית ואשררו אותה ואת הקשר שלה להפחתת סיכונים למחלות כרוניות שונות. כלומר, על דעת רוב המומחים והמומחיות כיום בעולם, תזונה טבעונית מאוזנת היא פשוט כמשמעו – אחלה, בכל שלבי החיים. אך אם נסתכל על המחקרים השונים שהשפיעו על דעות אלו, מה אנחנו רואים?

לרוב, כשמתייחסים למחקרים השונים שיצרו את קורפוס הראיות סביב טבעונות, נהוג לדבר על שני מחקרים גדולים שעקבו במשך שנים רבות ועדיין עוקבים למעשה אחר כמה אלפי בני אדם, בינהם כמה מאות טבעונים וצמחונים. אלו מחקרי EPIC האירופאיים ומחקרי AHS-2 שעוסקים בחברה נוצרית סגורה בקליפורניה בשם האדוונטיסטים, שהרבה מהם צמחונים וטבעונים. אלו מחקרים מעניינים מאד, אבל יש להם את הבעיות הקבועות של מחקרים תצפיתיים תזונתיים:

  1. שימוש בשאלוני תזונה שעלולים להיות רחוקים מאד ממדוייקים גם כשעוברים תיקוף סטטיסטי סביר.
  2. בחלק מהמקרים מדובר באוכלוסיות שאינן רק טבעוניות, אלא גם עשירות יותר ובריאות יותר באופן כללי.
  3. במחקרי EPIC ניתן לראות שיש חלק קטן יחסית של טבעונים למול צמחונים, ואלו לא רבים למול אוכלי-כל.
  4. מהסעיפים הקודמים ניתן להבין גם שלא תמיד משווים בין טבעונים-שאוכלים-בריא לבין אוכלי-כל-שאוכלים-בריא. כלומר, האם היתרונות של הטבעונים מתבטלים למול אכילה בריאה וזהו? זו שאלה שקשה עדיין לענות עליה ממחקרים אלו.
  5. בכלל, מחקרים תצפיתיים לא נותנים לנו תמונה מלאה לגבי סיבתיות. כלומר, מאחר ואנחנו רק מתצפתים על האוכלוסיות השונות, אנחנו לא יכולים להיות בטוחים תמיד שמה שאנחנו בוחרים בניתוח הסטטיסטי הוא-הוא הגורם לתופעה שאנחנו רואים ולא משהו אחר שפספסנו. במילים אחרות ומוכרות, מתאם (או במקרה זה, מדד קשר) אינו שווה בהכרח לסיבתיות.

אחת התצפיות המעניינות והחדשניות שהגיעו ממחקר ה-AHS הוא המחקר הזה, שהדגים שלאוכלוסיה הטבעונית במחקר יש מדדי דם שונים טובים יותר בהשוואה לאלו שמוגדרים כאוכלי-כל, בעיקר יותר נוגדי חמצון, חומצות שומן חד ורב בלתי רוויות וחומרים אחרים שמקושרים להפחתת סיכון לסרטן. בניגוד למצבים אחרים, כאן עצם ההגדרה של "טבעוני" הייתה מקושרת למדדי הבדיקות האלה ולא רק צריכה תזונתית שמוערכת בצורה עקיפה ובעייתית.

מובן, אין רק מחקרי תצפית בהתייחס לטבעונות. ישנם מחקרי התערבות שונים, בעיקר בהתייחס לסכרת סוג 2 או ירידה במשקל, אך אין הרבה מאד מהם, בין השאר כי קשה מאד לייצר מחקרים קליניים בתזונה.

אבל רגע, האם יש צד אפל לטבעונות? ובכן, בערך. לפחות שני מחקרים עם דגם מחקר בעייתי למדי הדגימו קשר גבוה יותר לדכאון אצל טבעונים. גודל המדגם הבעייתי והעובדה שהשאלונים נבדקו ללא מעקב לא נותנים לנו לקשור בצורה יעילה, אם בכלל, בין טבעונות לבין דכאון. אז האם טבעונות בריאה? כן, אם היא מאוזנת ומתוכננת היטב –בעצם, כמו כל דפוס תזונה אחר. אם לא נוטלים את תוסף ה-B12, במיוחד בהריון, נוצרים מקרים מצערים ששייכים לעבר הרחוק למזלנו. מאחר ועוד אין מחקרים המשווים את הפחתות הסיכון השונות של התזונה הטבעונית למול הפחתות הסיכון מול דפוסי תזונה אחר מומלצים, אי אפשר להגיד שהיא בריאה יותר בהכרח. אבל היא כן מצויינת למי שרוצה בזה ומאזן בהתאם.

יכול לעניין אותך...

תרופות נפוצות (לדיכאון ו-ADHD) ותזונה – מה צריך לדעת?

אינטרקציות בין מזון ותרופת הן דבר שכיח. בסופו של דבר, רכיבי מזון שונים פועלים לעיתים על אותם אתרי המטרה בגוף שעליהם תרופות שונות עובדות. לסקור את כלל ההשפעות האפשריות של כל תרופה עם כל סוג מזון זה פרוייקט מעט יומרני – אבל תמיד אפשר להתרכז לפחות בכמה סוגים פופולאריים של תרופות

קרא עוד »

תזונה קטוגנית – על מה כל הרעש?

אין כמו טרנדים, בחיי. אני לא אשכח את הפעם הראשונה ששמעתי על הטרנד הזה. ממש אחרי שסיימתי את התואר הראשון בתזונה חיפשתי לראיין רוכב אופניים תחרותי שיספר לי על התזונה שלו. הסיפור שלו התחיל בהתנשאות טיפוסית על הקולגות שלי ועליי, והמשיך בזה שהוא בעצם עושה 'ההפך ממה שממליצים וזה עובד נפלא'.

קרא עוד »

האם יש יותר מסוג רעב אחד?

כן חשוב לציין שרוב הרעב והשובע מגיעים לנו דרך מרכז עיקרי במוח, אי שם באיזור שנקרא ההיפותלמוס, שם שתי קבוצות של נוירונים אחראיות על הפרשה של שתי קבוצות חומרים: חומרים מעודדי אכילה (אורקסוגנים) ומעודדי שובע (אנאורקסוגניים).

קרא עוד »
Open chat
דילוג לתוכן