דיאטת GAPS – בוא נסגור את זה

אמ;לק: אין שום סיבה להמליץ על התזונה הזו, לא באוטיזם ולא במצבים אחרים. יש סיכוי שתרעיבו את הילדים שלכם או תרעילו אותם במתכות כבדות. חבל. ברור שצריך להעניק התייחסות תזונתית למי שיש לו אוטיזם (!) אבל זה לא אומר שצריך ללכת לפרוטוקול שיסכן את הילד שלך (!!).

אמ;לק: אין שום סיבה להמליץ על התזונה הזו, לא באוטיזם ולא במצבים אחרים. יש סיכוי שתרעיבו את הילדים שלכם או תרעילו אותם במתכות כבדות. חבל. ברור שצריך להעניק התייחסות תזונתית למי שיש לו אוטיזם (!) אבל זה לא אומר שצריך ללכת לפרוטוקול שיסכן את הילד שלך (!!).

  1. GAPS, או תזונת התסמונת מעי ופסיכולוגיה (GUT AND PSYCHOLOGY SYNDROME) היא תזונה שפותחה על ידי רופאה שמחזיקה בתארים מתקדמים גם בתזונת האדם ונוירולגיה. בערך החל מסוף שנות ה-90 שומעים עליה, כאשר יש כל מיני סיפורים על כך שהיא פותחה עוד בשנות ה-40 (דרוש מקור, לא מצאתי, להגיד את האמת, לא משנה). 

הרעיון הגדול בתזונה הזו הוא התייחסות לכך שיש קשר בין המעי לבין מערכת העצבים המרכזית (זה יש, ושפע של ראיות שלא נביא כדי לא להציף). הקשר הזה יכול להתבטא במגוון מצבים בריאותיים שונים. בהתבססות על עוד עיקרון לא מבוסס בעליל בשם "תסמונת המעי הדליף" שהופרך (1,2) ואפילו שבאתר של הארוורד נתנו לו קצת כבוד, גם שם הביקורת נתונה ובהחלט לא ניתן להוציא הקשר ברור כיום אם הדבר הזה רלוונטי לבני אדם יותר מדי, בטח לא באוטיזם (3). אז הנה. ראיות מעניינות לכך שמעי דליף זה שקר. הלאה.

  1. מה עושים ב-GAPS? וול, הרבה דברים. מזכיר קצת את הגישה הפליאוליטית עם להסיר הרבה מאד סוגים של מזונות, בעיקר עם חומרים משמרים ותוספים מלאכותיים שהתעשיה משתמשת בהם. עד כה בסדר, זה לא כאזה נוראי ורע. מה הלאה?
  1. אלימנציה של כמעט כל האוכל ובדרך-כלל התחלה של מיני צירי עצמות, מיץ ממזונות פרוביוטיים לכאורה, ג'ינג'ר ועלים אחרים. יש המלצות גם על חלב לא מפוסטר.
  2. חלמונים נאים (!), גהיי (חמאה), בשרים ודגים
  3. אבוקדו, ירקות מותססים, שומן חי של מיני מינים
  4. בשר, מיצי ירקות, שמנים שונים
  5. יותר ויותר פירות, בשלבים שונים

הו, בוא נסביר למה רוב הדברים כאן לא מתאימים באופן כללי לבני אנוש.

  1. צירי עצמות בכמות גבוהה עלולים להכיל כמות גבוהה מדי של מתכות כבדות. לפי הסקירה הזו (4). עכשיו, להשתמש מדי פעם בבישולים – לא נראה לי כמו משהו בעייתי מדי. אבל לחיות על זה? בעייתי מאד. עופרת זה חרא ועלול לפגוע בהתפתחות נוירולוגית של מישהו. חוץ מזה, אנחנו לא בעד להפסיק עם מתכות כבדות? הרי אמאל'ה אלומיניום לדוגמה שיש בחיסונים, לכאורה (לא תמיד, בכמויות פתטיות, מוזרק לשריר ולא לדם, שחרור קטן לאללה) – אבל אדמה דיאטומית עם 2% אלומיניום זה בסדר (5), נכון? טוב, כבר כאן סטינו. הבנו. הלאה. מה גם, לא מכיר סיבה אחת מבוססת רפואית לתת אותה לילד, כזה או אחר, ולתועלת שלה מבחינה פרוביוטית. פשוט אין ראיה כזו בספרות.
  2. חלב לא מפוסטר זו סכנה עצומה, ע צ ו מ ה , לילד. היה על זה חתיכת מקרה בארץ (6) ובכללי, בחייאת. לא סתם אנחנו מפסטרים הכל מאז שפסטר גילה את זה על בירה (7). מחלות שמקבלים מחלב לא מפוסטר מסוכנות מאד ואין טעם להכנס לזה.
  3. גם חלמון נא לא מבושל מכיל כמות לא מבוטלת של סלמונלה. הן בארץ והן בחו"ל מדברים על זה שיש להשתמש רק בביצים שעברו פיסטור. גם אז, הייתי נזהר מאד ואין סיבה להשתמש בזה מלבד מתכונים של מדי פעם (8).
  1. ולמה התזונה הזו תאכלס לא הכי מתאימה להרבה מהחברייא על הספקטרום?

תראו, אם נתייחס לתזונה הזו נטו כעשירה בירקות ופירות מסויימים, נניח ואנחנו מביאים רק דברים מוחמצים/מותססים בצורה כמה שיותר מבוקרת וללא זיהומים נוספים (9, מצגת חביבה), נניח ואנחנו לא משתמשים בהמון צירים בעייתים, נניח ואין שימוש בחלב לא מפוסטר… וכו'. אוקי. מה רע? בסה"כ הרבה ירקות, פירות, קצת בשר (אפשר להתווכח על זה אבל לא עכשיו) ובלי דגנים לבנים וכו'. נו, מה רע?

(כאן הסבר כללי ממלכתי)

רפרנסים:

  1. סקירה מצויינת של החבר'ה ב-SBM על זה:
  1. האגודה הקנדית למחלות מעיים:
https://badgut.org/information-centre/a-z-digestive-topics/leaky-gut-syndrome/
  1. הארוורד מעצבנים אותי ממש וגורמים לי לחשוב היטב על מה נסגר עם בית הספר לבריאות הציבור שלהם אחרי ווילט, לעזאזל, קראתי לחתול שלי על שמו!:
  1. סקירה חביבה על הבעיות בצירים:
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0306987713000133
  1. על ההרכב הכימי של אדמה דיאטומית:
https://s3-us-west-2.amazonaws.com/prd-wret/assets/palladium/production/mineral-pubs/diatomite/250497.pdf
  1. על הרעלת ברוצלוזה בארץ:
https://journals.lww.com/pidj/Abstract/1996/07000/Childhood_brucellosis_in_Israel.10.aspx
  1. פסטר ובירה, בלוג מעניין:
  1. ה-FDA על טיפול בביצים (במשה"ב שלנו לא היה כזה כתוב ברור, מפתיע מישהו?)
https://www.fda.gov/food/buy-store-serve-safe-food/what-you-need-know-aboutegg-safety
  1. מצגת חביבה על הסכנות בתסיסה ביתית:
http://houston.afdo.org/uploads/1/5/9/4/15948626/1000_jay-neal-potential-hazards-with-fermented-foods.pdf

יכול לעניין אותך...

תרופות נפוצות (לדיכאון ו-ADHD) ותזונה – מה צריך לדעת?

אינטרקציות בין מזון ותרופת הן דבר שכיח. בסופו של דבר, רכיבי מזון שונים פועלים לעיתים על אותם אתרי המטרה בגוף שעליהם תרופות שונות עובדות. לסקור את כלל ההשפעות האפשריות של כל תרופה עם כל סוג מזון זה פרוייקט מעט יומרני – אבל תמיד אפשר להתרכז לפחות בכמה סוגים פופולאריים של תרופות

קרא עוד »

תזונה קטוגנית – על מה כל הרעש?

אין כמו טרנדים, בחיי. אני לא אשכח את הפעם הראשונה ששמעתי על הטרנד הזה. ממש אחרי שסיימתי את התואר הראשון בתזונה חיפשתי לראיין רוכב אופניים תחרותי שיספר לי על התזונה שלו. הסיפור שלו התחיל בהתנשאות טיפוסית על הקולגות שלי ועליי, והמשיך בזה שהוא בעצם עושה 'ההפך ממה שממליצים וזה עובד נפלא'.

קרא עוד »

האם יש יותר מסוג רעב אחד?

כן חשוב לציין שרוב הרעב והשובע מגיעים לנו דרך מרכז עיקרי במוח, אי שם באיזור שנקרא ההיפותלמוס, שם שתי קבוצות של נוירונים אחראיות על הפרשה של שתי קבוצות חומרים: חומרים מעודדי אכילה (אורקסוגנים) ומעודדי שובע (אנאורקסוגניים).

קרא עוד »
Open chat
דילוג לתוכן