תזונה קטוגנית – על מה כל הרעש?

אין כמו טרנדים, בחיי. אני לא אשכח את הפעם הראשונה ששמעתי על הטרנד הזה. ממש אחרי שסיימתי את התואר הראשון בתזונה חיפשתי לראיין רוכב אופניים תחרותי שיספר לי על התזונה שלו. הסיפור שלו התחיל בהתנשאות טיפוסית על הקולגות שלי ועליי, והמשיך בזה שהוא בעצם עושה 'ההפך ממה שממליצים וזה עובד נפלא'.

אין כמו טרנדים, בחיי. אני לא אשכח את הפעם הראשונה ששמעתי על הטרנד הזה. ממש אחרי שסיימתי את התואר הראשון בתזונה חיפשתי לראיין רוכב אופניים תחרותי שיספר לי על התזונה שלו. הסיפור שלו התחיל בהתנשאות טיפוסית על הקולגות שלי ועליי, והמשיך בזה שהוא בעצם עושה 'ההפך ממה שממליצים וזה עובד נפלא'. כדרכם של כל טרנדי התזונה באשר הם, גם כאן הוא הבטיח למשתמשים בשיטה שהוא נוקט בה לייזרים מהעיניים ושנהפוך לחדי-קרן. העניין הוא, שהטרנד של אותו רוכב אופניים הפך להיות טרנד שמשגע את הגלובוס וכנראה שעתיד להשאר יחד עם כמות נאה של ידוענים שעושים את התזונה הזו. אני כמובן מתייחס לתזונה הקטוגנית.

קטוגנית – מה זה בכלל אומר?

נתחיל בהסבר ביוכימי מהיר. כדי להתקיים אנחנו צריכים דלק שיעניק לנו אנרגיה. יש כל מיני סוגי דלק לגוף שהוא צריך אותם לאיזורים מסויימים ובזמנים מסויימים. המוח, לדוגמה, צריך בעיקרון סוכר כדי לפעול (וגם עוד כמה איברים אחרים). אכן, אנחנו והרבה יצורים חיים משגשגים על סוכר (גלוקוז). אבל מה קורה כשאנחנו בצום? או כשלא אוכלים סוכר? הכבד אז מפרק חלקית את השומן בגוף לפירוק אחר שיוצר דלק אחר, דלק שאנחנו קוראים לו "גופי קטון". מכאן השם – קטוגנית. כלומר, תזונה שאמורה לגרום לגוף ליצור יותר גופי קטון מאשר גלוקוז ובעצם להעביר את הגוף להתבסס יותר על פירוק של שומן, בין השאר לגופי קטון.

אוקי, אז איך עושים את זה?

כעיקרון, כדי להגיע למצב שהגוף יוצר יותר גופי קטון ומתבסס עליהם מאשר על סוכר, בדרך-כלל יוצרים מצב של צום והגבלה מאד מאד רצינית של פחמימות. כמה רצינית? עד 50 גרם פחמימה מכלל התזונה ביום. כמה קצת זה? זה שווה ערך לעגבניה, פרוסת לחם, כמה כפיות קוטג' ותפוח, בערך. במילים אחרות, ממש קצת. אז מה כן אוכלים? הרבה מאד שומן. 80% בערך ויותר מסך הקלוריות היומי (להשוואה, דפוסי תזונה אחרים מקובלים נעים בין 30-50%). מה בתפריט? בשרים שמנים מאד, חמאה, ביצים, ירקות עליים, פירות יער, חצילים, גבינות שמנות מאד. הרבה מאד בשר, בעיקר אדום, בניגוד לרוב ההמלצות המקובלות (כמו משרד הבריאות או ארגון הבריאות העולמי). חשוב לציין שהרבה פעמים התזונה הזו מערבת צום או הגבלת אכילה בצורה דרסטית יחסית (ארוחה אחת ביום לדוגמה). למעשה, בעצם העובדה שהיא עוזרת ליצור גרעון קלורי טמון הכח האמיתי שלה (ובעצם, של כל דפוס תזונה טוב). נוכח ההגבלות הללו, נפוץ שימוש בתוספי תזונה שונים כגון מולטיויטמינים או מגנזיום

למיטיבי לכת, התזונה הזו דומה מאד לדפוסים אחרים מוכרים יותר מהשנים האחרונות כמו דיאטת אטקינס עד כדי שההבדל בינהן אינו גדול במיוחד – פשוט נשארים בשלב הראשון של אטקינס כל החיים.

והאם זה עובד?

ובכן, תלוי באיזה תחום. התזונה הקטוגנית פותחה עוד מלפני עשרות שנים, כדי לטפל במחלות שונות, בין השאר באפילפסיה, כאן עדיין משתמשים בה בתור אופציה אחרונה, כאשר הטיפולים התרופתיים נכשלו. מחקרים נוספים בוחנים את היעילות שלה בטיפול בסוגי סרטן שונים, אלצהיימר, אוטיזם וכן פרקינסון – אך לכלל המצבים הללו המצב רחוק מברור ואין אפשרות להמליץ על תזונה זו בהתייחס אליהם.

שני מצבים נחקרים יותר שמתקבלים יותר בקרב הקהילה הרפואית הם הורדה במשקל וטיפול בסכרת סוג 2. כאן כבר יש שפע ראיות. סקירה שהתייחס לירידה במשקל התייחסה לרוב ניתוחי-העל והסקירות הרציניות שנעשו שהדגימו הבדלים מסויימים בין תזונה זו לבין פרוטוקולים אחרים – בין 1 ק"ג במשקל פחות לבין בערך 7 ק"ג. ישנם מחקרים שהדגימו אגב, הבדלים זניחים מאד בין שיטות שונות לירידה במשקל כולל תזונה קטוגנית או דומות לה. אחת הטענות הנפוצות בהתייחס לתזונה קטוגנית היא שאותם גופי הקטון תורמים להפחתת תיאבון, טענה שיש לה בסיס רציני אך ככל הנראה שהוא לא דרסטי בהשפעתו. בהתייחס לסכרת סוג 2, גם כאן הראיות מצביעות על הפרשים מובהקים קלינית וסטטיסטית לטובת הדיאטה.

אז מה הבעיות העיקריות?

דבר ראשון, לחיות על תזונה דלת פחמימות בצורה קיצונית דורשת היערכויות שלא כולם מוכנים אליה. אכן, יש לא מעט שיעורי נשירה מהתזונה בהתייחס לפרוטוקולים כאלו קיצוניים – לא רחוקים מ-50% ממי שמנסה אותה במחקרים מסויימים. בניסוי קליני של 24 שבועות לא נמצאו בעיות רציניות, אך אין הרבה מחקרים שבחנו את התזונה הזו ליותר מכך. ישנו סיכון ליתר סידן בשתן. ישנו חשש מסויים בהתייחס לכולסטרול "הרע" (LDL) ועלייתו, אך ייתכן ואלו תת סוגים פחות בעיתיים שלו. בהתייחס לכניסה לקטוזיס, כלומר, שהגוף משתמש יותר בגופי קטון – כרגע אין חשש מוכר לחמצת (אצידוזיס) אצל אנשים בריאים ללא סכרת סוג 1, למעט תיאורי מקרה בודדים.

אז מה התאכלס?

כעיקרון, זה עוד סוג תזונה, שככל הנראה כל עוד נעשה בצורה מאוזנת ומפוקחת על ידי איש מקצוע, אין דאגות לפגיעה בבריאות כל עוד מדברים על הטווח הקצר יחסית. יש צורך בעוד הרבה מידע מדעי רלוונטי. אם זה יגרום למישהו להיות מודע יותר לתזונה שלו, להגיע למשקל תקין ולא לפגוע בעצמו על הדרך לטווח הארוך – יופי. אבל אין כאן נוסחאות קסם. זו פשוט עוד דרך לאכול ואם נהיה כנים, להרבה אנשים היא טיפה מסובכת.

יכול לעניין אותך...

תרופות נפוצות (לדיכאון ו-ADHD) ותזונה – מה צריך לדעת?

אינטרקציות בין מזון ותרופת הן דבר שכיח. בסופו של דבר, רכיבי מזון שונים פועלים לעיתים על אותם אתרי המטרה בגוף שעליהם תרופות שונות עובדות. לסקור את כלל ההשפעות האפשריות של כל תרופה עם כל סוג מזון זה פרוייקט מעט יומרני – אבל תמיד אפשר להתרכז לפחות בכמה סוגים פופולאריים של תרופות

קרא עוד »

תזונה קטוגנית – על מה כל הרעש?

אין כמו טרנדים, בחיי. אני לא אשכח את הפעם הראשונה ששמעתי על הטרנד הזה. ממש אחרי שסיימתי את התואר הראשון בתזונה חיפשתי לראיין רוכב אופניים תחרותי שיספר לי על התזונה שלו. הסיפור שלו התחיל בהתנשאות טיפוסית על הקולגות שלי ועליי, והמשיך בזה שהוא בעצם עושה 'ההפך ממה שממליצים וזה עובד נפלא'.

קרא עוד »

האם יש יותר מסוג רעב אחד?

כן חשוב לציין שרוב הרעב והשובע מגיעים לנו דרך מרכז עיקרי במוח, אי שם באיזור שנקרא ההיפותלמוס, שם שתי קבוצות של נוירונים אחראיות על הפרשה של שתי קבוצות חומרים: חומרים מעודדי אכילה (אורקסוגנים) ומעודדי שובע (אנאורקסוגניים).

קרא עוד »
Open chat
דילוג לתוכן